פיצוי על עיכוב בטיסה – מה קובע חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי")?

עיכוב בטיסה – באלו מקרים הנוסע זכאי לפיצוי כספי על פי "חוק טיבי"?

הגעתם לנמל התעופה והודיעו לכם שהטיסה מתעכבת מעל שמונה שעות או מבוטלת בשל תקלה טכנית? ככל הנראה מגיע לכם פיצוי כספי על פי "חוק טיבי". ומה לגבי העיכוב בטיסה שקרה לכם בשנה שעברה? חשוב לדעת שניתן לתבוע את חברות התעופה גם על אירועים שהתרחשו עד ארבע שנים מיום הטיסה. 

במאמר זה נקיף את המצבים השונים העלולים להתרחש במקרה של עיכוב בטיסה ובהתאמה את זכאות הנוסע לפיצוי כספי.

במידה והטיסה שלכם בוטלה באופן חד צדדי על ידי חברת התעופה, או חוויתם עיכוב בטיסה מעל שמונה שעות, ניתן לבדוק את זכאותכם לפיצוי על עיכוב בטיסה, ללא עלות ובמהירות, באמצעות מילוי הטופס שבתחתית העמוד, או ניתן ללחוץ כאן על מנת לשלוח הודעת וואטסאפ.

משרדנו הוא הוותיק והמנוסה ביותר בייצוג נוסעים וקבוצות נגד חברות תעופה ישראליות וזרות. לחצו כאן ותוכלו לראות חלק מהתביעות הרבות שהוגשו לבתי המשפט ופורסמו בכלי התקשרות.

להלן נבחן את הקריטריונים השונים לפיצוי במקרה של עיכוב בטיסה:

עיכוב בטיסה מעל 3 שעות – האם הנוסע זכאי לפיצוי כספי?

סעיף 7 לחוק טיבי קובע לאלו הטבות זכאי הנוסע במקרה של עיכוב בטיסה. לפי החוק, במידה והטיסה המריאה באיחור של שעתיים עד חמש שעות, הנוסע זכאי לקבל מחברת התעופה או ממארגן חבילת התיור, מזון ומשקאות וכן שיחות טלפון (אך בשלב זה אין זכאות לפיצוי על עיכוב בטיסה).

עיכוב בטיסה מעל 5 שעות – האם קיימת זכאות לפיצוי כספי על פי החוק?

במידה והטיסה המריאה באיחור של 5-8 שעות מהמועד המקורי, קובע חוק טיבי עיכוב בטיסה, כי הנוסע יכול להחליט שהוא איננו מעוניין לעלות על הטיסה. במקרה זה, הוא זכאי לקבל חזרה את עלות כרטיס הטיסה או לקבל מחברת התעופה כרטיס טיסה חלופי והכל לפי בחירתו. נוסע שהוצע לו כרטיס טיסה חלופי לטיסה שממריאה ביום שלמחרת, זכאי לקבל גם שירותי לינה ושירותי הסעה. נדגיש שוב, כי במידה והעיכוב בטיסה היה פחות מ- 8 שעות שעות, הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי בגין עיכוב בטיסה.

עיכוב בטיסה מעל 8 שעות – הנוסע זכאי לפיצוי כספי על פי חוק טיבי!

על פי חוק טיבי, רק במקרה והיה עיכוב בטיסה מעל 8 שעות, הטיסה תיחשב ל"טיסה שבוטלה" והנוסע יהיה זכאי לפיצוי כספי בהתאם ל"נוסחת המרחק" אשר קבועה בתוספת הראשונה לחוק טיבי:

במידה והמרחק בין נקודת המוצא לנקודת היעד של הטיסה שבוטלה הוא:     

עד 2,000 ק"מ (לדוגמא טיסה מת"א לרודוס), סכום הפיצוי יעמוד על 1,300 ₪ לכל נוסע;

מעל 2,000 ק"מ ועד 4,500 ק"מ (לדוגמא טיסה מלונדון לת"א),  סכום הפיצוי יעמוד על 2,080 ₪ לכל נוסע;

מעל 4,500 ק"מ (לדוגמא טיסה מת"א לניו יורק), סכום הפיצוי יעמוד על 3,120 ₪ לכל נוסע;

איחור בטיסת קונקשן – עיכוב בטיסה שגרמה לפספוס טיסת ההמשך – מה קובע חוק טיבי?

במידה והנוסע רכש כרטיס לטיסה הכוללת טיסת המשך והמקטע הראשון התעכב בפחות משמונה שעות, אך הנוסע הגיע ליעדו הסופי באיחור מצטבר העולה על שמונה שעות, מפני שפספס את המקטע השני, במקרה זה קבעו בתי המשפט שקיימת זכאות לפיצוי כספי על פי חוק טיבי עיכוב בטיסה.

נמחיש זאת באמצעות הדוגמה הבאה: נוסע רכש כרטיס טיסה מתל אביב לניו יורק דרך אמסטרדם. המקטע הראשון מתל אביב היה אמור להמריא בשעה 08:00 ולנחות באמסטרדם בשעה 12:00. המקטע השני, מאמסטרדם לניו יורק, היה אמור להמריא בשעה 13:00. בפועל, הטיסה במקטע הראשון המריאה בעיכוב של שעתיים, כלומר בשעה 10:00, ונחתה באמסטרדם בשעה 14:00, אך הטיסה במקטע השני המריאה במועד וכמתוכנן (13:00) לניו יורק. חברת התעופה לקחה אחריות והעבירה את הנוסע לבית המלון עד מועד הטיסה החלופית שהמריאה למחרת בשעה 13:00. בפועל, הנוסע הגיע ליעדו באיחור מצטבר של 24 שעות ביחס למועד המקורי.

במקרה כזה, קובעת הפסיקה כי הנוסע יהיה זכאי לפיצוי כספי בגין עיכוב בטיסה, גם אם כל אחד משני המקטעים שהבאנו בדוגמה לעיל המריאו באיחור של פחות משמונה שעות.

עיכוב בטיסת קונקשן – האם אני זכאי לפיצוי במקרה שקניתי כרטיס לטיסת קונקשן ששווקה תחת קוד של חברת תעופה אחת ((Code Share, אך בפועל בוצעה על ידי שתי חברות תעופה שונות?

על מנת לחדד יותר את השאלה, נספר על תקדים משפטי שהוכרע על ידי בית הדין הגבוה לצדק של אירופה – ECJ רק לפני מספר חודשים.

11 נוסעים טסו עם חברת התעופה  Czech Airlinesמפראג לבנגקוק דרך אבו דאבי. כרטיסי הטיסה שווקו על ידי Czech Airlines במסגרת הסכם "קוד שייר" עם חברת התעופה Etihad Airways. כלומר, חברת התעופה Czech Airlines ביצעה את המקטע מפראג לאבו דאבי ואת המקטע השני מאבו דאבי לבנגקוק, ביצעה חברת התעופה Etihad Airways, אך שתי הטיסות היו תחת הקוד של Czech Airlines , כלומר תחת הקוד OK.

המקטע הראשון אשר בוצע על ידי Czech airlines הביא את הנוסעים בזמן הנקוב בכרטיס הטיסה לאבו דאבי, אולם דווקא הטיסה במקטע השני (אבו – דאבי לבנגקוק), שבוצע בפועל עם חברת התעופה Etihad Airways ,חוו הנוסעים עיכוב בטיסה למעלה משמונה שעות.

בשל העיכוב בטיסה פנו הנוסעים לCzech Airlines  וביקשו פיצוי בסך של 600 אירו וזאת בהתאם לרגולציה האירופאית EC 261/04 ונענו בשלילה.

לטענת Czech Airlines, העיכוב בטיסה (אבו דאבי – בנגקוק) אינו באחריותה ומשכך יש להפנות את טענות הנוסעים ל- Etihad Airways ולא אליה.

לאחר מספר גלגולים משפטיים בערכאות שונות, הגיעה השאלה לפתחו של בית הדין הגבוה לצדק של אירופה – ECJ אשר קבע שכאשר ישנן שתי טיסות מחברות שונות, אך תחת אותו קוד מפעיל (CODE SHARE) ותחת אותה הזמנה, קיימת מחייבות של שתי חברות התעופה לנוסע, מאחר והן תחת הסכם משותף ויש לראות בהן "יחידה אחת".

במקרה זה, למרות שהנוסע הגיע ליעד באיחור העולה על 3 שעות בשל מחדלים של חברת התעופה השנייה, קבע בית הדין כי ניתן לדרוש את הפיצוי מחברת התעופה הראשונה, על אף שהיא לא זאת שגרמה לאיחור בפועל.

בית הדין קובע כי חברת התעופה הראשונה כאמור, זו שיצאה מתוך מדינות האיחוד, תצטרך לפצות את הנוסע ולאחר מכן לתבוע או להסדיר זאת מול חברת התעופה השנייה –שגרמה לאיחור בפועל. זאת, מתוך ראיה והבנה של חשיבות הבטחתן של זכויות הנוסע.

צריך לזכור כי פסק דין זה אינו מחייב את בתי המשפט בישראל, אך הוא בוודאי יכול לשמש מקור השראה לפסקי דין עתידיים הקשורים ל"חוק טיבי". כלומר,  מה יהיה הדין על כרטיסי טיסה ששווקו במסגרת הסכם "קוד שייר" עם חברות תעופה הממריאות מישראל וממשיכות עם חברות שאין להן נציגות בישראל.

עיכוב טיסה – מתי הנוסע לא זכאי לפיצוי כספי גם אם היה עיכוב בטיסה מעל 8 שעות? ומה הכוונה "נסיבות מיוחדות" הנזכרות בחוק טיבי?

חשוב לציין, כי לצד הזכאות התאורטית של הנוסע בפיצוי כספי במקרה של עיכוב בטיסה מעל שמונה שעות, נקבע בסעיף 6(ה)(1) לחוק טיבי גם מנגנון הפטור. כלומר, המחוקק אפשר לחברת התעופה שלא לפצות את הנוסע במקרים מסוימים, גם אם היה עיכוב בטיסה מעל שמונה שעות. כך לדוגמה, במידה וחברת התעופה תצליח להוכיח כי הטיסה בוטלה בשל "נסיבות מיוחדות" שלא היו בשליטתה, וגם אם הייתה עושה כל אשר ביכולתה – לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות. כלומר, במידה וחברת התעופה תצליח לעמוד באותם שלושה תנאים מצטברים היא תהיה פטורה מלפצות נוסע בפיצוי הכספי הקבוע בחוק טיבי. 

בית המשפט העליון במדינת ישראל טרם פירש את צמד המילים "נסיבות מיוחדות", הנזכרות בסעיף הפטור, כך שאין הלכה מחייבת בעניין. יחד עם זאת, בית הדין הגבוה לצדק באירופה (ECJ), קבע כי נסיבות שונות כגון: חוסר יציבות פוליטית, פגעי מזג אוויר, שביתות, פגם שנגרם במהלך ייצורו של המטוס אשר הביא להחלטה של יצרנית המטוס לקרקע את כל המטוסים עד לתיקון התקלה, או במקרה של פגם חיצוני שהוביל להשבתת המטוס (כגון: ציפור או ברק שפגע בכלי הטיס), יכולות להיחשב ל"נסיבות מיוחדות" אשר יפטרו את חברת התעופה מלפצות נוסע שטיסתו איחרה או בוטלה.

מניסיונו הרב בתחום, חברות התעופה מנסות לחמוק מאחריות ולפטור עצמן מלפצות נוסעים בפיצוי כספי הקבוע בחוק טיבי עיכוב בטיסה, בטענה כי ביטול הטיסה אירע כתוצאה מתקלה טכנית אשר עולה לכדי "נסיבות מיוחדות" (הסטטיסטיקה מדברת על קבלת פיצוי בשיעור של 2% בלבד מסך כל התלונות שחברות התעופה מקבלות). כמובן שיש לבחון באופן מקצועי כל מקרה ואת התקלה הטכנית לגופה (עד כמה התקלה נדירה). אולם, ככלל הדבר לא יכול להוות פטור גורף לחברת התעופה. לצד זאת, במקרים אלו לרוב נדרשת התערבות של גורם מקצועי, המתמחה בתחום התעופה, בכדי לקבל את הפיצוי לו הנוסע זכאי.

עיכוב בטיסה פיצוי – מהו מועד "ההמראה" לצורך חוק טיבי איחור בטיסה?

כאמור, במידה וחוויתם עיכוב בטיסה מעל שמונה שעות אתם זכאים באופן תאורטי לפיצוי כספי מחברת התעופה. יחד עם זאת, מניסיוננו המקצועי מול חברות התעופה, פעמים רבות עלתה בבית המשפט השאלה מהו המועד "ההמראה" לצורך הוראות חוק טיבי, האם מועד ההמראה הוא רגע סגירת דלתות המטוס והתנתקות מהשרוול, או הרגע בו גלגלי המטוס מתנתקים מהקרקע?

לשאלה זו ישנה חשיבות מכרעת לעניין הפיצוי לו אתם זכאים ונסביר זאת באמצעות הדוגמה הבאה:

על גבי כרטיס הטיסה שהונפק לכם, נקבע כי שעת ההמראה 00:00, אולם בשל תקלה טכנית שהתגלתה במטוס, נגרם עיכוב משמעותי שבסופו המטוס התנתק מהשרוול אל עבר מסלול ההמראה בשעה 07:55. יחד עם זאת, ההמראה בפועל, כלומר גלגלי המטוס התנתקו ממסלול ההמראה רק בשעה 08:20. האם על פי נתונים אלה הנכם זכאים לפיצוי כספי לפי חוק טיבי איחור בטיסה?

לשיטת חברות התעופה אתם לא זכאים לפיצוי מהסיבה שמועד "ההמראה" נקבע בשעת סגירת דלתות המטוס והתנתקות מהשרוול (07:55). לכן, במקרה כזה על פי החישוב של חברות התעופה אתם אינכם זכאים לפיצוי מאחר שהעיכוב היה רק 07:55 ביחס למועד המקורי. יחד עם זאת, ברור לכל נוסע כי מועד ההתנתקות מהשרוול אינו רלוונטי מבחינתו, אלא מועד ההמראה בפועל, קרי המועד בו גלגלי המטוס מתנתקים מהקרקע.

בסוגיה מהותית זו שהגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי וטופלה על ידי משרדנו נקבע כי מועד ההמראה לצורך חוק טיבי איחור בטיסה, הוא המועד בו התנתקו גלגלי המטוס מהקרקע (08:20). ואכן, קבוצת הנוסעים אותם ייצגנו נמצאו זכאים לפיצוי כספי במקרה זה.

פיצוי על איחור בטיסה – מהי תקופת ההתיישנות על פי חוק טיבי עיכוב בטיסה?

סעיף 19 לחוק טיבי קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה בשל הפרת הוראות חוק שירותי תעופה היא ארבע שנים מיום שנוצרה עילה מזכה. לכן, ככל וחוויתם עיכוב בטיסה או ביטול טיסה במהלך ארבע השנים האחרונות, יכול מאוד להיות שאתם זכאים לפיצוי כספי מחברת התעופה. מלאו את הטופס בתחתית העמוד ונבדוק את זכאותכם לפיצוי כספי.

הגשת תביעה בגין עיכוב בטיסה – מה עושים במידה וחברת התעופה מסרבת לפצות את הנוסע בהתאם לחוק?

כאשר חוקק חוק טיבי, יצא המחוקק מנקודת הנחה כי חברות התעופה לא ירצו לשתף פעולה וינסו לחמוק ממתן פיצוי לנוסע שחווה עיכוב בטיסה מעל שמונה שעות, או שטיסתו בוטלה, בטענות שונות ומשונות. על מנת ליצור אינטרס שלילי לחברות התעופה, נקבע כי במידה והנוסע לא יקבל את ההטבות הקבועות בחוק  מחברת התעופה במקרה של איחור בטיסה או ביטול טיסה ויאלץ להגיש תביעה, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק בנוסף לפיצוי שהוסבר לעיל, גם פיצויים לדוגמה שיכולים להגיע עד 10,350 ש"ח. לצד זאת, חברות תעופה רבות מנסות להימנע מתשלום הפיצוי לנוסע. במקרים מעין אלו משרדנו מתמחה. בשנים האחרונות ייצגנו בהצלחה אלפי נוסעים שבסופו של יום השגנו להם פיצוי במקרים של עיכוב בטיסה או ביטול טיסה, למרות התנגדותן של חברות התעופה.

פיצוי על עיכוב בטיסה על פי חוק אירופאי – EC 261/04

לקוחות רבים יוצרים אתנו קשר בנוגע לעיכוב בטיסה מעל 3 שעות ומתוך ל- 8 שעות מתוך מחשבה שניתן לדרוש פיצוי על פי חוק האירופאי בישראל. חשוב להדגיש כי בתי משפט בישראל דחו תביעות שהוגשו על ידי נוסעים מתוך מחשבה מוטעית כי ניתן לבסס את תביעתם על פי הדינים הזרים. יחד עם זאת, כמובן שתמיד ניתן לפנות לשירות הלקוחות של חברת התעופה ולנסות לבקש את הפיצוי על פי חוק האירופאי.

.