ת"א 10402-07-18 קגן ואח' נ' יונייטד אירליינס אינק.
האם ביטול טיסה על ידי יונייטד איירליינס עקב "כוח עליון" מאפשר לה להימנע מלפצות את נוסעיה? ומה עליה לעשות בהתאם לחוק סיוע ושירותי תעופה (חוק טיבי), על מנת להוכיח כי ביטול הטיסה לא היה באחריותה, על מנת שתוכל להיכנס לגדר הוראות הפטור הקבוע בחוק?
המקרה שלפנינו מקפל בתוכו את ביטולן של שלוש טיסות בנתיב תל אביב – ניו יורק.
בטיסה האחת התגלתה, לשיטתה של יונייטד איירליינס, תקלה בלתי צפויה וחריגה במערכות הדלק של המטוס, וזאת לאחר שהנוסעים כבר הועלו אליו ומנועיו הונעו לקראת המראה.
בטיסה השנייה והשלישית התגלה חוסר איזון במערכת הדלק של המטוס, לאחר שכבר הועלו אליו הכבודה והנוסעים. בנסיבות הללו ומטעמי שיקולי בטיחות הנוסעים, הטיסה לא המריאה כמתוכנן. גורם נוסף לעיכוב בשני המקרים היה עוצר המראות בנתב"ג והעדר קבלת אישור המראה מיוחד.
לאור אירועים אלה, פנו הנוסעים אל חברת התעופה ודרשו לקבל פיצוי בהתאם לחוק טיבי, אך סורבו. לטענתה של החברה, בעקבות פניית הנוסעים הוצע להם פיצוי "ההולם את נסיבות העניין", אך לא את הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה בסך של 3,100 ₪ וזאת מפאת אותו כוח עליון שבגינו הטיסה לטענתה בוטלה.
בחקירתו של עד ההגנה, התגלה כי על אף שהעיד אודות המתרחש, לא היה אותו העד חלק מהאירועים בזמן אמת, כך שתיאור התקלות מצידו מבוסס על "עדות שמיעה" מטכנאי החברה ולא מידיעה אישית, במסגרתה יכול היה לתאר את מצבו הטכני של המטוס ולבסס רקע קודם לתקלות מהסוג הזה. פרט זה גרם לשופטת לתת משקל אפסי לעדות זו בפסק הדין.
השופטת אף הבהירה, כי לא רק שהיה מצופה מחברת התעופה להציג את דו"ח הטיפולים המפורט לכל מטוס שאירעה בו תקלה, כדי שניתן יהיה לראות כי עשתה כל שביכולתה להימנע מתקלות נוספות (וזאת בהתאם לנדרש על סמך חוק טיבי), אלא שגם לא הציגה מצידה כל ראיה המוכיחה ניסיון לאתר את התקלה מראש.
בנוסף, לא הוסבר מצידה מהם טיפולי התחזוקה הנדרשים לאותן תקלות "בלתי צפויות" וכיצד היה עליה לטפל בהן. עוד הגדילה הנתבעת לעשות ולא צירפה דו"ח לתיקון התקלות ובפועל לא הראתה בשום דרך כי אכן בוצעו טיפולים ובדיקות במטוסים הרלוונטיים לפני התקלה ואחריה.
לאור אלה, נקבע כי חברת התעופה תשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך 4,550 ₪, המורכב מפיצוי בסכום של 3,050 ₪ בהתאם לחוק שירותי תעופה וסכום של 1,500 ₪ "פיצויים לדוגמה" מפני שהטריחה את התובעים להגיש תביעה ולא שילמה להם את הפיצוי מיד עם דרישה ראשונה. בנוסף חויבה הנתבעת לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של התובעים בסך 3,959 ₪.
חוק שירותי תעופה המכונה גם "חוק טיבי", מסדיר את מערכת היחסים בין חברות התעופה ונוסעיהן, תוך הגדרת חובות חברת התעופה לספק לנוסעיה שטיסתם התעכבה או בוטלה טיסה חלופית, מזון ולינה במקרה של המתנה ממושכת. מכיוון שחוק טיבי מגדיר טיסה שבוטלה ככזו שהתעכבה 8 שעות ומעלה, קיימת זכאות לקבלת פיצוי כספי בהתאם למרחק הטיסה. הפיצוי לטיסות במרחק של 4,500 ק"מ ומעלה עומד על 3,100 ₪.
מכיוון שהטיסות בתיק זה התרחשו בנתיב תל אביב – ניו יורק שבו המרחק עולה על 4,500 ק"מ הפיצוי שנקבע בפסק הדין עמד על 3,100 ₪ לכל נוסע. מלבדו, שמורה לתובעים הזכות לדרוש פיצויים לדוגמה בגובה של עד 10,530 ₪ לנוסע, מכיוון שלא שולם להם הפיצוי מיד עם דרישה ראשונה. חשוב להדגיש כי שמורה לבית המשפט הזכות לתמרן בתוך גבולות הגזרה כשהמקסימום הוא 10,530 ₪ כאמור.
