האם תוכל חברת תעופה להחשיב תקלה במטוס כ"נסיבות מיוחדות" הפוטרת אותה מלשלם פיצויים בגין ביטול טיסה? כפי שהכותרת מרמזת, זה בדיוק מה שטענה חברת אל-על לאחר שגילתה לטענתה על תקלה נדירה, בעלת אופי ביטחוני, שאילצה את כל נוסעי הטיסה ממוסקבה לישראל לרדת מהמטוס בזמן שכבר היו ישובים במקומותיהם ולטוס רק בבוקר למחרת.
36 התובעים, אכן התייצבו בזמן לטיסה המתוכננת ממוסקבה לישראל בשעה 19:05, שעון רוסיה. לאחר שהתבשרו על תקלה שמאלצת אותם לרדת מהמטוס. יצוין, כי אל על העניקה את כל שירותי הסיוע כנדרש ממנה בחוק, ארוחת ערב ולינה בבית מלון.
מה קובע חוק טיבי במקרה של ביטול טיסה?
לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי), ביטול טיסה, לרבות טיסה שהמראתה התרחשה באיחור של 8 שעות ויותר ממועד הטיסה המתוכנן ושתיחשב כטיסה שבוטלה גם כן, מזכה את נוסעיה בקבלת שירותי סיוע והשבת התמורה ששולמה על הכרטיס או כרטיס טיסה חלופי – לפי בחירת הנוסע וגם בפיצוי כספי.
בנוסף, הפיצוי הכספי שניתן במקרים אלה בהתאם לחוק טיבי (פיצוי לכאורי) נקבע בהתאם למרחק בין יעד ההמראה ליעד הנחיתה. במקרה שלפנינו, המרחק בין מוסקבה לישראל עומד על כ-2,639 ק"מ ולפיכך אמור להתקבל פיצוי בסך 2,050 ₪ לכל נוסע.
מתי פטורה חברת התעופה מלשלם פיצויים בשל ביטול טיסה?
לחובת הפיצויים לפי חוק טיבי ישנו חריג מרכזי אחד, לפיו לא יחול פיצוי כספי כל עוד מפעיל הטיסה הצליח להוכיח כי ביטולה היה עקב "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתו וכי לא יכול היה להימנע מביטול הטיסה גם אם היה עושה כל שביכולתו לשם כך.
אך האם אותה תקלה נדירה, בעלת אופי בטחוני, שגרמה לביטול הטיסה היא אכן תקלה בנסיבות מיוחדות?
החוק איננו מגדיר מהן נסיבות מיוחדות, כך שלא ניתן להחשיב כל תקלה טכנית כנסיבה שפוטרת מתשלום פיצויים. מדוע בעצם? ראשית, מפני שאם כל תקלה טכנית במטוסי נוסעים תיחשב כנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה של חברת התעופה, הרי שהדבר מרוקן את החוק מתוכנו והרי כל תכליתו של החוק היא לספק הגנה לנוסעים מפני אירועים שכאלה. שנית, אם כל תקלה טכנית נחשבת לנסיבות מיוחדות, הרי שהדבר מאפשר לכל חברת תעופה לבטל כל טיסה בשל כל תקלה שהיא, מבלי לפצות על כך איש.
לאור זאת, קבע בית המשפט במסגרת פסק הדין כי לפרש את צמד המילים "נסיבות מיוחדות" לפרשנות מאוד מצומצמת. למעשה, רק מקרים בהם התרחש "כוח עליון" כמו אסון טבע, מזג אוויר פתאומי, מלחמה או שביתה ייחשב כנסיבות מיוחדות.
מה קבע השופט לגבי פיצוי הנוסעים בשל ביטול הטיסה ממוסקבה לישראל?
בפסיקתו קבע השופט כי תקלה טכנית במהותה היא תקלה שלעולם ניתנת לפתרון ולמענה סבירים, כאשר השיקול האם לטפל בה באותו זמן ומקום נובע מכדאיות כלכלית, פריסת המערך הטכני ותכנון המענה לתקלה תוך זמן סביר. כמו כן, כל הפעלת כלי טיס מטבעה כרוכה בתקלות שאותן צריכה חברת התעופה לצפות מראש ולהיערך אליהן.
מכיוון שחברת אל-על לא הצליחה לשכנע את בית המשפט בדבר חריגותה של התקלה עד כדי החשבתה כ"נסיבות מיוחדות" ולא גיבתה את דבריה במסמכים התומכים בכך, הוטלה עליה חבות הפיצויים בחוק, בסך 2,050 ₪ לכל נוסע + 18,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, המגיעים לכדי תשלום פיצויים כולל בסך 91,800 שקלים.