על פניו, כל טיסה שבוטלה מצד חברת התעופה, מטילה עליה את החובה לשלם לנוסעיה פיצויים בהתאם למרחק הטיסה. תנאי זה שנחשב לאחד המרכזיים ביותר בחוק טיבי (חוק שירותי תעופה), מהווה את הסיבה המרכזית שבגינה נוסעים שטיסתם בוטלה פונים לעורך דין דיני תעופה ומבקשים לתבוע, לרוב עקב סירוב מצד חברת התעופה לשלם את הפיצויים שבחוק.
כך היה גם במקרה שלפנינו: טיסה בחברת וויז אייר מתל אביב לקראקוב בוטלה לחלוטין והנוסעים עודכנו כי לא תמריא כלל.
בפועל, סיבת ביטול הטיסה התבהרה רק לאחר שפנו התובעים בדרישה לפיצוי הכספי בהתאם לתנאי חוק טיבי ונענו כי לא יפוצו, הואיל ולשיטת החברה הטיסה בוטלה בשל תנאי מזג אוויר קשים.
האם מותר לחברת התעופה לבטל טיסה עקב תנאי מזג אוויר קשים וגם להימנע מתשלום פיצויים על כך?
ביטול הטיסה מתל אביב לקראקוב, אמור היה לאפשר לכל נוסע לקבל פיצוי בסך 2,120 ₪ בהתאם לנוסחת המרחק. אולם סעיף 6(ה)(1) לחוק טיבי מכיל גם חריג שקובע את שורת המקרים בהם החברה לא מוכרחה לפצות את נוסעיה:
- כל עוד הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה וגם אם הייתה עושה כל שביכולתה, לא הייתה יכולה למנוע את ביטול הטיסה עקב הנסיבות.
- ביטול הטיסה עקב שביתה או השבתה
- ביטול הטיסה לצורך הימנעות מחילול שבת או חג.
מקרים שנכללים בסעיף הראשון, כלומר כאלה שבבחינת "נסיבות מיוחדות", מתייחסים לפי פסיקת בתי המשפט למספר מצומצם מאוד של מצבים שבהם אירוע של "כוח עליון" מנע את ההמראה המתוכננת, כמו למשל תנאי מזג אוויר קיצוניים או מלחמה.
לטענתה של וויז אייר, בנמל התעופה בקראקוב התפתחו באותו היום תנאי ערפל כבד מאוד, שמגביל את הראות ולא מאפשר נחיתה. מכיוון שמדובר בתרחיש שלכאורה יכול להיחשב כ"כוח עליון", הרי שאין החברה מחויבת לפצות בגינו.
הוכחת נסיבות מיוחדות של כוח עליון
כדי להכיר באותן נסיבות מיוחדות שהובילו לביטול הטיסה ולהסיק כי הן אכן מבטאות מצב של "כוח עליון" שבגינו אין חובת פיצויים לפי חוק טיבי, נדרשת חברת התעופה להוכיח כי אלה היו פני הדברים.
וויז אייר ניסתה להרים את הנטל הקבוע החוק וצירפה מסמכים וכן זימנה עדה מטעמה, שבפועל לא נכחה באירוע בזמן אמת ולכן המשקל הראייתי המיוחס לעדותה היה נמוך. וייז אייר לא הסבירה מדוע ביטלה את הטיסה בהתראה כה קצרה, כמה זמן מראש הייתה ידועה לה התחזית והאם אכן מדובר במזג אוויר "חריג וקיצוני" לעונה זו של השנה בקראקוב.
זאת ועוד: כאשר העדה מטעם וויז אייר נחקרה בחקירה נגדית על ידי ב"כ התובעים עורך הדין אשר רוטבאום, היא אישרה כי נמל התעופה בקראקוב עדיין היה פעיל ובוצעו בו נחיתות לאורך היום. לדבריה, במצבים אלה כל חברת תעופה פועלת באופן שונה בהתאם לכלי הטיס ולמיומנויות הטייסים.
מכיוון שגם אפשרות השימוש במטוס חלופי לא נבדקה, לא בוצעה כל בדיקה לעניין תנאי הראות ביתר נמלי התעופה במדינה וגם לא הוכח מדוע לא היה אפשרי להסתפק בעיכוב טיסה של מספר שעות לטובת קיומה בכל מקרה – הרי שוויז אייר לא ביצעה כל שביכולתה כדי למנוע את ביטול הטיסה עקב הנסיבות והמשמעות היא שאינה זכאית להגנה הקבועה סעיף 6(ה)(1) לפי חוק טיבי.
לאור זאת הוטל על חברת וויז אייר לשלם לכל נוסע פיצוי בסך 2,120 ₪ + פיצוי לדוגמה בסך 1,500 ₪ וחיוב בהוצאות משפט בסך 7,540 ₪ נוספים.
