איחור בטיסת קונקשן – האם קיימת זכאות לפיצוי כספי על פי חוק טיבי?

מה הדין במקרה ונגרם לי איחור בטיסת קונקשן?

במקרה שנציג להלן ת"ק 47879-05-15 בן ארצי ואח' נ' דייטש לופטהנס אקטיגשל שפט ואח', נראה כי בית המשפט סבור שיש מקום להחיל את הוראות חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי") על איחור בטיסת קונקשן וזאת על אף שהאיחור בכל אחד מהמקטעים עמד על פחות מ- 8 שעות, אולם האיחור המצטבר ליעד הסופי עלה על 8 שעות.

חוויתם עיכוב בטיסה של מספר שעות ולכן החמצתם את טיסת ההמשך ובסופו של דבר הגעתם ליעד הסופי באיחור העולה על 8 שעות? במידה ומדובר באותה חברת תעופה שביצעה את שני המקטעים, או אפילו שחברת תעופה אחת שיווקה את שני המקטעים תחת אותו קוד טיסה ("קוד שייר"), יכול להיות שאתם זכאים לפיצוי כספי על פי חוק שירותי תעופה. לבדיקת זכאותם על ידי עורך דין תעופה, ניתן למלא כבר עכשיו טופס מתאים בתחתית העמוד או ללחוץ כאן ולשלוח הודעת וואטסאפ.

עובדות המקרה, כמתואר בפסק-הדין של כבוד השופטת אפרת בוסני (ת"א):

"ארבעת התובעים רכשו כרטיסי טיסה מישראל לסאן חוזה בקוסטריקה, במסלול כדלקמן (הזמנים הם זמני שעון מקומי): טיסה ביום 12.01.2015 תל אביב .. טיסה מיום 12.01.2015 פרנקפורט – ניו ארק .. וטיסה מיום 12.01.2015 ניו ארק – סאן חוזה .. טיסת תל אביב-פרנקפורט המריאה והגיעה ליעדה ללא תקלה. הטיסה מפרנקפורט לניו ארק .. נחתה בניו יורק בשעה 17:30 (במקום בשעה 16:10) והתובעים החמיצו את הטיסה מניו ארק לסאן חוזה ..

 אין גם מחלוקת כי הנתבעת 1 דאגה לטיסה חלופית לטיסה שהוחמצה למחרת, ביום 13.1.2015 בשעות הבוקר. אלא שגם טיסה זו בוטלה בשל חלון שבור שהתגלה במטוס, והתובעים הוטסו באמצעות הנתבעת 3 והגיעו ליעדם ביום 13.1.2015 בשעה 13:30, במקום ביום 12.01.2015 שעה 22:29, כפי שנקוב בכרטיסי הטיסה המקוריים.."

בתמצות – התובעים נחתו ביעדם הסופי כ-15 שעות לאחר המועד המתוכנן, וזאת לאור החמצת טיסת ההמשך ('קונקשיין') מניו ארק לסאן חוזה, שנבע כשלעצמו מעיכוב בנחיתת הטיסה שיצאה מפרנקפורט לניו ארק.

פיצוי על איחור בטיסת קונקשן

כבוד השופטת דנה בתובענה זו במספר שאלות משפטיות, וראוי לציין, כי מכריעה השופטת הנכבדת בכל אחת מהן באופן מנומק, מסודר וראוי לשבח. נתייחס במאמרנו כרונולוגית להכרעות הללו.

ראשית, דנה כבוד השופטת בוסני בשאלת תחולת חוק שירותי תעופה עצמו על המקרה, וזאת לאור טענה ש"חוק טיבי" אינו חל בטיסות קונקשיין, אף במקרים של ביטולי טיסות וכד'. מובן, כי מדובר בהכרעה קלה יחסית, שהרי וודאי שהחוק חל במקרה כדמות המקרה דנן, בו אין מחלוקת שהתובעים חוו בפועל עיכוב טיסה מצטבר של כ-15 שעות. כלהלן דבריה מפסק-הדין:

"ראשית לשאלת תחולת החוק. אין לקבל את הטענה כי משמדובר באיחור בהגעת טיסה מפרנקפורט לניו ארק או בהחמצת טיסה מניו ארק לסאן חוזה לא חל החוק. הטיסה מפרנקפורט שנחתה באיחור בניו ארק, כמו הטיסה מניו ארק לסאן חוזה אותה החמיצו התובעים, על פי כרטיס הטיסה (ת/1), הן חלק מטיסה שמוצאה מישראל וכך גם יעד החזרה. התובעים הזמינו טיסה מישראל לסאן חוזה כעסקה אחת.."

שנית, דנה כבוד השופטת בוסני בשאלת תחולת הגדרת החוק ל'טיסה שבוטלה' על המקרה דנן – "טיסה שהוחמצה". יוסבר, כי לשון חוק ביטול טיסות מתארת טיסה שבוטלה, כטיסה שהמריאה באיחור וכטיסה שלא התקיימה, ולכאורה במקרה שלנו, טיסת ההמשך (אותה פספסו התובעים) כן המריאה במועדה וללא עיכוב טיסות. גם כאן, ויצדד בזאת לטעמנו כל עורך דין המומחה בדיני תעופה שמדובר בהכרעה נכונה של כבוד השופטת, אשר גורסת כלהלן:

"חוק  שירותי תעופה מגדיר "טיסה שבוטלה" כ"טיסה שלא התקיימה" או "טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה …". בהקשר זה דעתי כדעתו של חברי כב' השופט חבקין בת"ק (ת"א) 30400-10-14 חרמש נ' אליטליה קומפגניה איראה איטליה אס פי איי [פורסם בנבו] (25.5.2015). פרשנות תכלית של החוק מאפשרת לראות בהחמצת טיסה כטיסה ש"בוטלה" כמשמעות המונח בחוק.."

לאחר שצלחה כבוד השופטת את שתי המשוכות הראשונות, והכריעה כי חוק שירותי תעופה חל על המקרה, כמו גם הגדרת החוק ל'טיסה שבוטלה', עוברת השופטת להכריע בשאלת זכאות התובעים לפיצוי כבכל מקרה של עיכוב טיסות או ביטולי טיסות.

פיצוי בגין עיכוב בטיסת קונקשן

כנגד טענת התובעים לזכאות זו, טוענת חברת התעופה להגנה הקיימת בסעיף 6(ה)(1) לחוק, וזאת כיוון שלטענתה, העיכוב בטיסה נבע מרוחות חזקות שמנעו את הנחיתה כמתוכנן, וכן מעומס תנועה באוויר והחלטת שדה התעופה לעכב את נחיתת המטוס בעטיו.

בניגוד להכרעות הקודמות, שקידמו את התובעים לעבר הפיצוי המיוחל לו קיוו, הכרעתה של כבוד השופטת בנדון ייתרה את זכאותם, וקבעה כי חברת התעופה לא חבה כלפיהם בפיצוי כספי (כאמור בתוספת הראשונה לחוק ביטול טיסות), כלהלן:

העיכוב המשמעותי בטיסת הנתבעת1 מפרנקפורט לניו ארק היה באוויר – 47 דקות. נתבעת 1 טענה כי העיכוב נבע מתנאי מזג אוויר (רוחות) וכן מעומס תנועה באוויר כשהמטוס הגיע לשדה התעופה בניו ארק .. נסיבות אלה אינן בשליטת הנתבעת 1 ואף אם הנתבעת 1 הייתה עושה כל שביכולתה, לא היה בידיה למנוע את העיכוב בנחיתה.

 

בשורה של פסקי דין נקבע כי תנאי מזג אוויר קיצוניים מהווים נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת המוביל האווירי (ראה למשל ת"ק (ת"א) 32988-10-12 גסקו נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ [פורסם בנבו] (22.3.2013); ת"ק (כ"ס) 35457-04-14 אופיר נ' קשרי תעופה בע"מ [פורסם בנבו] (25.06.2015)). עומס תנועה באוויר והחלטת שדה התעופה מתי לאפשר נחיתה, אף הוא בא בגדר נסיבות שאינן בשליטת המוביל האווירי (ראה ת"ק (ת"א) 52485-03-15 לוי נ' דלתא [פורסם בנבו] ( 2.8.2015)). נסיבות אלה קשורות להחלטת שדה המקומי ואינן בשליטת הנתבעת 1.."

הנה כי כן, קובעת כבוד השופטת כי נסיבות המקרה חוסות תחת כנפיו של סעיף 6(ה)(1), ומייתרת את חובת חברת התעופה לפיצוי כספי, חרף עיכוב טיסות שהתרחש בפועל. כיוון שאין מחלוקת בין הצדדים בדבר התנהלות הנתבעת לענין חובתה לספק לתובעים שירותי סיוע וכרטיס טיסה חלופי, נדחית התובענה בענין ראש נזק זה כולה.

הערה – כאמור בעובדות המקרה, טיסה מוקדמת יותר שיועדה לתובעים, לא יצאה לדרכה עקב "חלון שבור" במטוס. לטעמנו, לא מדובר בנסיבה שוות ערך לנסיבות שתוארו בדבר תנאי מזג אוויר קיצוניים ועומס אווירי. יש לתהות, מדוע לא התייחסה כבוד השופטת לענין בהכרעת דינה, והביעה את משנתה בנושא.

לדידנו, אף אילו יקבע כי עומדת לחברת התעופה טענת הגנה, חרף ביטולי טיסות וכו' שהתרחשו בפועל, אין זה אומר שקמה לה זכאות אוטומטית ליהנות ממנה ללא מגבלות, אלא להיפך. לטעמנו, אילו טיסה נוספת שיועדה לנוסע לאחר מכן, לא יצאה לדרכה בשל נסיבות שאינן חוסות תחת הגנתו של סעיף 6(ה), אין זה מן הנמנע שתקום לתחייה זכאות לנוסע לפיצוי כספי.