Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

תביעה נגד קווי חופשה

להלן פרטי תביעה נגד קווי חופשה

פסק דין ת"ק 4282/07

1.           עניינה של התובענה שלפנינו, אי קיום נטען של תנאי חופשה באנטליה, שהוזמנה על ידי התובעת ביום 01/07/07 מאת הנתבעת, במחיר של 6822 ₪.

2.           לטענת התובעת בכתב התביעה, הוזמן על ידה מלון "SUNLAND RESORT”,  שהוגדר כמלון 5 כוכבים דה- לוקס (להלן- המלון המקורי). התובעת טוענת, כי הדגישה בפני נציגת הנתבעת כי אין היא מוכנה לשינויים של הרגע האחרון, והובטח לה כי לא יהא כל שינוי. והנה ביום הנסיעה, כרבע שעה לפני צאתה לשדה התעופה, הודיעה הנתבעת לתובעת, כי יש תפושה מלאה במלון המקורי וכי הוא ביצע רישום יתר (תפוסת יתר / אובר-בוקינג במלון) ולכן התובעת תועבר למלון אחר, "משודרג", הכולל את כל המפרט שהובטח לגבי המלון המקורי ( להלן- המלון החלופי).

מלון חלופי – האם פיצוי הולם?

התובעת טוענת כי הועמדה במצב של חוסר אפשרות להחליט, ולכן בלית ברירה נענתה להצעה. בהגיעה למלון החלופי התברר לה, לטענתה שמדובר במלון מרוחק משדה התעופה, ענק והמוני, והשירות והאוכל היו בהתאם. החדרים עממיים, ישנים, המגבות ישנות, כמעט "מחוקות", והכל ברמה של בית הארחה קיבוצי ולא מלון דה לוקס כפי שהובטח.

תביעה לפיצוי בגין שינוי מלון לאחר ברמה נמוכה מהמקורי

3.           התובעת דורשת פיצוי בסכום של 7000 ₪ הכולל החזר כספי של מלוא הסכום ששולם על ידה בשל החופשה והוצאות טלפון.

4.           לטענת הנתבעת, היא סוכנת נסיעות קמעונאית המתווכת בין הספק ( במקרה דנן צד ג')

              לבין הנוסע, והאחריות מוטלת על צד ג' בלבד לגבי המידע שמסופק לנתבעת על ידו. הנתבעת מבצעת הזמנות על סמך מידע המסופק על ידי צד ג', ולטענתה, במקרה דנן ביצעה את תפקידה בשלמות.

              המלון המקורי אושר לתובעת והיא אף קיבלה שובר למלון זה. העובדה שהמלון המקורי ביצע רישום יתר איננה יכולה להיות באחריותה של הנתבעת, וכך גם רמת השירות במלון.

              עוד טוענת הנתבעת, כי המלון המקורי מדורג כ-5 כוכבים והוא בעל רמה זהה למלון המקורי. לפיכך, לא הופר כל תנאי מתנאי ההזמנה שביצעה התובעת.

5.           לטענת צד ג', הזמנת התובעת הועברה לספק המקומי באנטליה והיא אושרה על ידו.

יחד עם זאת, מסתמך צד ג' על התנאים הכלליים המצורפים לכל הזמנה שבהם ישנה התייחסות מפורשת לרישום יתר

ונאמר בהם:

"במקרה של רישום יתר על ידי בתי המלון רשאי הסוכן המקומי ו/או הנהלת המלון להעביר את הנוסעים למלון חלופי, המדורג באותה דרגה או בדרגה גבוהה יותר מהמלון אותו רכשו הנוסעים. האחריות לכך, לרבות העברה למלון החלופי חלה על הנהלת המלון ו/או הסוכן המקומי. במקרה של העברה למלון פחות בדרגתו, יזוכה הנוסע בהפרש המחיר".

              לטענת צד ג', לילה לפני הטיסה הודיע הספק בחו"ל כי המלון המקורי ביצע רישום יתר. לטענתו, לא הייתה לו יכולת לצפות את קרות אירוע של רישום יתר ועל כן מתנתק הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת, והמוכחשת, לבין הנזק הנטען והמוכחש אף הוא.

6.           לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים הגעתי למסקנות הבאות:

לגבי הנתבעת

לא הייתה כל התרשלות מצד הנתבעת בביצוע ההזמנה. היא עשתה כל מה שביכולתה על מנת להבטיח לתובעת כי אכן הזמנתה תבוצע במלואה במלון המקורי, ונושא רישום היתר איננו, ואינו יכול להיות, באחריותה.

לגבי צד ג'

 נושא רישום היתר מוסדר במפורש בתנאי ההזמנה, ובחתימתה של התובעת על טופס ההזמנה הסכימה לתנאי לפיו במקרה של רישום יתר תועבר למלון חלופי באותה דרגה או בדרגה גבוהה יותר.

              לפיכך, לא הופרה כל הבטחה לתובעת לפיה לא ישתנה המלון המקורי, שכן הבטחה מעין זו, אם ניתנה, הרי שניתנה בניגוד לתנאי ההזמנה שעליהם חתמה התובעת.

האם המלון החלופי הוא באמת באותה דרגה או אף גבוהה יותר?

7.           נותרה אם כן השאלה האם המלון החלופי הוא באמת באותה דרגה או אף גבוהה מזו של המלון המקורי.

              על פי הפרוספקט נ/1 שהוגש על ידי הנתבעת במהלך הדיון שהתקיים בפני, המלון החלופי אכן נראה מרשים אך ידוע שבפרוספקטים מעין אלה ניתן בקלות "ליפות" את המציאות על ידי זויות צילום ואמצעים נוספים.

              אמנם נציג צד ג' אמר בדיון, כי הם שולחים למלון החלופי בממוצע 250 איש בשבוע ואם היו תלונות לא היו עובדים עם המלון ( פרוטוקול עמ' 2 שורות 8-9), אך, לא נסתרה טענת התובעת, אשר גובתה בפירוט שיחות ת/1, כי היא ניסתה פעמים רבות להתקשר לנתבעת ולנציג המקומי של צד ג' אך לשווא.

              מספר השיחות הרב מוכיח, כי התובעת אכן נתקלה בבעיה במלון החלופי ולא הכל בו היה "ורוד" כפי שהוצג, שאם לא כן לא היתה מבזבזת את חופשתה על שיחות טלפון.

              נראה שעל ספק שירותי תיירות להיות קשוב לטענות הנוסעים ולנסות למצוא פתרונות. בוודאי שכך הוא המצב כאשר נושא רישום היתר הינו בעיה נפוצה עד כדי כך שהספק מצא לנכון להתייחס אליו באופן מפורש בתנאי ההזמנה.

              אילו שיחותיה של התובעת היא נענות, אולי היה נמצא פתרון כלשהו ולא הייתה מוגשת התביעה.

              התרשמותי היא, כי עיקר קצפה של התובעת יצא על ההתעלמות והזלזול שבו נתקלה.

8.           לאור האמור, נראה שמן הצדק יהא לראות את התובעת כאילו הועברה למלון חלופי שבפועל היה בדרגה פחותה מזו של המלון המקורי, ועל כן היא זכאית לפיצויים גם לפי תנאי ההזמנה.

9.           על אף האמור, לא שוכנעתי כי התובעת זכאית למלוא הסכום שנתבע על ידה. הואיל והתובעת השתמשה בכל זאת בשירותים שנמכרו לה במסגרת חבילת הנופש, לרבות הטיסות ולרבות שהות מלאה במלון- אין מקום להחזר מלא של הסכום ששולם על ידה בגין חבילת הנופש.

              על כן, אני פוסקת לה סכום של 1000 ₪, אשר ישולם על ידי צד ג' בלבד.

10.         לאור האמור אני קובעת כדלקמן:

א.          התביעה נגד הנתבעת תידחה ללא צו להוצאות.

ב.           התביעה נגד צד ג' תקובל באופן חלקי.

              צד ג' ישלם לתובעת, תוך 30 יום, סכום של 1000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ( 15/10/07) ועד לתשלום בפועל.

ג.            הואיל ורוב רובה של התביעה נדחה- אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק דין לצדדים.

ניתן היום י"ז ב אדר ב, תשס"ח (24 במרץ 2008) בהיעדר הצדדים

שניידר אנה

אנה שניידר, שופטת

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה