Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

עיכוב בטיסה

 

פיצוי בגין איחור בטיסה – חוק טיבי

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק"), מסדיר מספר הגנות פוטנציאליות בפני גופי התיירות השונים, אשר אמורים להגן עליהם במקרים מיוחדים וספציפיים בפני תשלום פיצויים לצרכן, על אף הפרה ברורה של ביטולי טיסות ועיכוב בטיסה.

טענת ההגנה המפורסמת והנטענת ביותר, הנה המופיעה בסעיף 6(ה)(1), ומטבע הדברים, עסקנו בה לא מעט במאמרינו הקודמים. להלן לשון הסעיף:

6(ה) "בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה:

  • הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;"

בעוד בתי המשפט השונים, כפי שיעיד כל עורך דין תעופה מנוסה, הביעו דעתם העקבית כי לא יינתן בידי חברות התעופה "להסתתר" מבעד לטענות בעלמא בדבר 'תקלה טכנית', בנדון, במסגרת ת"ק 15264-04-15 שהתקיים בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה, נעשה ניסיון מענין של חברת התעופה לטעון להגנת סעיף 6(ה)(1), ובו נעסוק במאמר זה.

עיכוב בטיסה

ראשית, להלן תיאור עובדות פס"ד, כפי שניתן מפי כבוד הרשמת הבכירה אושרית הובר-היימן:

"כעולה מכתב התביעה, ביום הטיסה התייצבו בשדה התעופה לשם עלייה לטיסתם למינכן ולאחר מסירת המזוודות, הודיעה הנתבעת בשער העלייה למטוס על  תקלה טכנית במערכת הניווט של המטוס. בשל עיכוב הנמשך כ 13 שעות בטיסה זו, התובעים נאלצו להמתין בנמל התעופה, שם – אף שאפשרה להם הנתבעת קנייה חופשית של מזון ומשקאות במזנון המקומי, לא יכולים היו לאכול דבר, בשל היותם שומרי כשרות, ולאחר מכן פונו ללינה במלון בו סופקה ארוחת בוקר, למחרת היום."

הנה כי כן, מדובר בעיכוב בטיסה של כ-13 שעות, העולה לכדי הגדרת החוק ל'טיסה שבוטלה' החייבת בפיצוי. בעוד טענת ההגנה יכולה לשלול את זכאות הצרכן לפיצוי כספי, אין מחלוקת בדבר החובה לאספקת שירותי סיוע וכרטיס טיסה חלופי \ השבת תמורה – אכן נקבע בפס"ד כי התבצעו בפועל.

לענין התקלה הטכנית – חברת התעופה העידה מטעמה את סגן ראש אגף התחזוקה בחברה, שטען נחרצות כי מדובר בתקלה טכנית נדירה, במחשב הניווט של המטוס, אשר לא ניתן לצפות אותה מראש כלל וכלל. ממשיך סגן ראש אגף התחזוקה, ומנמק זאת בכך שהחלפת הרכיב התקול עצמו במחשב הניווט נעשה בעלות גבוהה ביותר של 300,000$, וודאי כי חברת התעופה אינה מחזיקה, ואף לא מצופה ממנה כי תחזיק, חלפים בעלויות כאלו במלאי, רק כדי למנוע מצבים של ביטולי טיסות וכו'. משכך, ומשנהיר לכל בר-דעת שאין זה סביר לדרוש מהנתבעת להחזיק חלק שכזה באמתחתה, וודאי כי לא ניתן לכנות תקלה זו באופן אחר – מלבד תקלה בלתי צפויה ונסיבות מיוחדות, אשר חלה עליה הגנת סעיף 6(ה)(1). לא זו אף זו, ראיה חזקה לכך הנה כי במועד האירוע עצמו, לא ניתן היה למצוא חלק שכזה בכל אירופה, ונדרש היה להקים מבצע מיוחד להבאתו. עוד הוסיף סגן ראש אגף התחזוקה, כי חברת התעופה מקפידה על תחזוקה מקסימאלית של מטוסיה, וזאת במטרה למנוע מקרים של ביטולי טיסות וכו'.

הפן המשפטי – האם עצם העובדה שמדובר בהחלפת חלק תקול שעלותו גבוהה ביותר, תגרום לבית המשפט לחרוג ממנהגו ולהכיל את ההגנה המצויה בסעיף 6(ה)(1) על נסיבות המקרה?

כבוד הרשמת הבכירה פוסקת נכונה לטעמנו בנדון, וכלהלן:

אמנם, המדובר בתקלה משמעותית אשר השביתה סופו של יום את המטוס כליל, ואמנם ישנם מצבים בהם תקלה טכנית עשויה להיות כזו שאינה בשליטה ושלא ניתן למנוע התרחשותה, אולם, וודאי שלא כל תקלה טכנית המתרחשת הינה אירוע בלתי נשלט והמסקנה תתקבל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, כאשר נטל ההוכחה מוטל על מפעיל הטיסה. לדידי, אין די בטענה כי העדר יכולתו של הצוות הטכני לאבחן את מהות התקלה מוכיחה העדר שליטה והעדר יכולת ולו פוטנציאלית למנוע מראש את התרחשות התקלה. אף הטענה הכללית כי כלי הטייס נבדק תדיר ואף ביצע טיסה תקינה קודמת אינה מספיקה. לא הובא כל נתון או מידע לבית-המשפט שיראה מה עושה הנתבעת בדרך כלל כדי להימנע מתקלה מעין זו.  אין ראייה המסבירה מה נעשה כדי לאתר התקלה מבעוד מועד, מה טיפולי התחזוקה המיועדים לאתר תקלות "בלתי צפויות" ומה דרכי הטיפול למניעת תקלות כאלה.           

 

מן הנימוקים המפורטים לעיל, אני קובעת כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח התקיימותן של הנסיבות המקימות את ההגנה הקבועה בסעיף 6(ה)(1) לחוק.

(ההדגשה אינה במקור)

סוף דבר, קובע בית המשפט כי גם המקרה דנן, על נסיבותיו, וחרף העובדה כי נושא משרה בחברת התעופה העיד מפורשות, עדות שלא נסתרה, כי מדובר בתקלה נדירה שהצריכה החלפתו של חלק ספציפי ביותר, שעלותו גבוהה מאוד – לא מנעה מבית המשפט לשלול את זכאות הצרכן לפיצוי כספי. בית המשפט ממשיך בקו, הנכון לטעמנו, שבו הוא אינו מאפשר לחברות התעופה ליהנות מהגנתו של סעיף 6(ה)(1) לחוק ביטול טיסות בקלות, ומותיר את רף ההוכחה לכך גבוה ביותר, כאשר הנטל הוא כמובן על חברת התעופה עצמה, וכפי שמציינת כבוד הרשמת בתמצית ראשית דבריה:

המחלוקת בין הצדדים נעוצה בפרשנות סעיף 6 (ה)(1) לחוק בכל הנוגע ל-"תקלה טכנית".

נטל השכנוע להוכחת הגנות סעיף 6 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012  מוטל על המוביל האווירי, בענייננו – הנתבעת. 

 

פטור מחבות לפיצוי יינתן, בנסיבות הרלבנטיות לענייננו, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.

בסוף ההכרעה, מזכה כבוד הרשמת הבכירה את התובעים בפיצוי לפי התוספת הראשונה, הרלוונטית למקרים מסוג אלו של עיכוב טיסות, בסכום של 2,060 ש"ח לכל אחד מהתובעים, ובתוספת הוצאות משפט של 450 ש"ח לאדם.