Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק שירותי תעופה – חוק טיבי

ביטול טיסה – עיכוב בטיסה

במאמרינו אלו, אנו עוסקים רבות בפרשנותו של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק ביטול טיסות"), ופילוח הזכויות וחובות בו, ובדגש על מקרים של ביטולי טיסות, איחור טיסה, עיכוב טיסות, וכיוצא בזאת. כחלק מכך, עסקנו לא מעט גם בנושא הדינמי סביב שאלת הפרשנות לטיסות הכוללות 'חניית ביניים' – קרי: 'טיסות קונקשיין'.

עיכוב בטיסה – פיצוי על עיכוב בטיסה

בנדון, נביא בפני הקוראים פס"ד נפלא, מפורט, מפורש, של כבוד השופט גיא הימן מבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, במסגרת ת"ק 8866-12-15 ליברמן ואח' נ' אליטליה.

ומדוע אנו אומרים נפלא? לא רק בגלל הלשון הציורית והנוסחים המילוליים הייחודיים הקיימים בו, אלא בעיקר בגלל היסודיות המופתית בה מפרק כבוד השופט הימן כל אחת מטענות הצדדים, תוך בחינת שאלת החלתו של חוק שירותי תעופה עליהן.

נתחיל בעובדות, ונביא את לשון כבוד בית המשפט לכך:

"ביום 10.8.2015 המריאו התובעים, בני-זוג, וארבעת ילדיהם מישראל בטיסת "אליטליה". היעד – בירת הולנד, ובדרך עצירת-ביניים עם החלפה של מטוס ברומא. מסלול-הטיסה, שהציעה "אליטליה" ורכשו ממנה התובעים, העמיד את משך-החנייה ברומא על כשעה, מה שהותיר מרחב מצומצם למדי לתקלות. אך תקלה אירעה. כשעה היה גם משך-הזמן, שבו התעכב המטוס לצאת מישראל בשל הגעתו המאוחרת אליה מרומא. וכך, עם הגיעם אל שדה-התעופה על-שמו של ליאונרדו דה וינצ'י ליד פיומיצ'ינו לא נותר לתובעים, לאחר שחצו בריצה את הטרמינל לאורכו, אלא להביט, כמו דרך דמעה שקופה, במטוס היוצא לאמסטרדם בלעדיהם."

הנה כי כן, מקרה קלאסי, ואולי אף נכון לכנותו – שגיאה קלאסית – בתכנון הטיסה המקורי הותירו הצדדים שעה בודדת לביצוע הקונקשיין עצמו שבין הטיסות, מצב דברים, שהלכה למעשה, לא מאפשר ולו את טווח שגיאות הקל ביותר. בנדון, הסיכון הגבוה רקם עור וגידים, וטיסתם של התובעים מנתב"ג לרומא התעכבה בשעה בודדת (פרק הזמן שנדרש היה לקונקשיין). הדבר הוביל לפספוס טיסת ההמשך מרומא לאמסטרדם, והותרת התובעים חסרי אונים בשדה התעופה שברומא. או אז נכנסות שאלת פרשנותו של חוק ביטול טיסות לענין ביטולי טיסות הפיצוי הנגזר מכך.

חוק ביטול טיסות – פיצוי על איחור בטיסה

במאמר מוסגר – שאלה שלא נשאלה בפס"ד, ומענין היה לשמוע את חוו"ד של כבוד השופט לגביה, הנה מדוע במצב דברים שכזה, בו ברור ונהיר כי התובעים לא יספיקו לבצע את טיסת ההמשך במועדה, לא הוצעו לתובעים, כבר במועד זה, חלופות ראויות אחרות – יתכן, ואף הדבר הנו חובה של חברת התעופה מכוח חובת הקטנת ומניעת הנזק הקיים בשיטת משפטנו אנו – אך כאמור, מדובר בדיון החורג מגבלות פס"ד, ולא נעסוק בו.

בשדה התעופה ברומא, לאחר שהתברר כי אין מקומות בטיסה אחרת אליה קיוו התובעים לקבל כרטיסים, הציעה חברת התעופה לתובעים כי יועברו לבית מלון בקרבת מקום, וישובו לשדה התעופה בבוקר, או אז תנסה למצוא עבורם פתרון. התובעים סרבו לעשות כן, וחברת התעופה טענה כי מדובר בהתנהלות בלתי סבירה של התובעים, אשר בפועל, גרמו בכך לעצמם לעוגמת נפש רבה בהמתנה בשדה.

נדמה כי התנהלותה של חברת התעופה, אליטליה, טרם המשפט ובמהלכו, בלשון המעטה, לא זכתה לסימפטיה בעיני בית המשפט, והאחרון לא נמנע בלשונו מלהבהיר זאת, תוך עקיצות ספונטניות ומדויקות לכיוונה של חברת התעופה לאורכו ולרוחבו של פס"ד, כך למשל:

"כבר בנקודה זו מצוי מענה לטרונייתה של הנתבעת על כי התובעים דחו את הצעתה לשיכון בבית-מלון והעמיקו בכך, כנטען, את חוסר-הנוחות שלהם. סירוב, בשעה ארבע בבוקר לערך, לעזוב את הטרמינל לבית-מלון רק כדי לשוב אליו בחלוף פחות מארבע שעות, הוא סביר בעינַי. "

בענין אחר, כך:

"עם שובם לישראל ביקשו התובעים להביא את טרונייתם בפניהם של נציגי-השירות של "אליטליה". או-אז התברר להם, לדבריהם שהנתבעת לא הכחישה, כי מוקד-השירות הטלפוני של הנתבעת פועל בפרק-הזמן הממושך-מכל, שבין השעות 10:00 ל-11:00 בכל יום. הודעות דוא"ל, נתברר עוד, אינן נענות כלל. השגתו המיוחלת של נציג-שירות בטלפון הסתיימה בהבטחה לטיפול בתוך 45 ימים. כפי הנראה, טרם הסתיימה מנייתם של אלה בנתבעת, שכן הפעם הראשונה שבה חזו התובעים בטיפול כלשהו מצדה בתלונתם הייתה באולם-הדיונים – ארבעה חודשים לאחר שהוגשה תביעתם."

ובענין שלישי, כך:

"בכתב-ההגנה ושוב באולם-הדיונים הטעימה הנתבעת כי אדם סביר – כאילו התנהלותה המתוארת של הנתבעת הייתה של חברת-תעופה סבירה – נושא היה עמו בכבודת-היד די ציוד ומזון לתינוק לשלושה ימים – פרק-הזמן, שנדרש לנתבעת לאתר את הכבודה האבודה ולהשיבה לבעליה. שמא תאמר כי תובע סביר, עוד קודם שנעשה לתובע, נדרש היה לקחת בחשבון אובדן של כבודתו ולִטול עמו, בהתאם, בתיקי-היד לא רק מזון-תינוקות כי אם את כל הנדרש לתקופת-האובדן? דומה כי כך סברה הנתבעת, והרי לך מענה לכל טענה בדבר אבדן של כבודה."

פיצוי עיכוב טיסה – חוק שירותי תעופה

הכרעה פרשנית – בפס"ד, הכולל 10 עמודים, מתמודד בית המשפט עם שאלת פרשנות מרכזית, בעלת השלכות רוחב – כיצד יש לפרש את חוק שירותי תעופה ביחס לטיסת קונשקשיין? וכפועל יוצא, ביחס למסלול טיסה בכל הקשור לאיחור \ עיכוב טיסות וביטולי טיסות. בית המשפט משיב על שאלה זו באותה היסודיות המתוארת דלעיל, ומפרק את הסוגיה לגורמים. כך מציג כבוד השופט גיא הימן את הסוגיה:

" שאלה היא, מהי "טיסה". כלום יש לראות בהמראה מישראל, דרך רומא, עד לנחיתה באמסטרדם – טיסה יחידה, או שמא אלו הן שתי טיסות שונות? אם האפשרות האחרונה היא הנכונה, לא נתקיימה בטיסתם של התובעים עילה-מזכה לפי חוק שירותי תעופה. שהרי, אף לא אחת מן הטיסות – זו שמישראל לרומא וזו שמרומא לאמסטרדם – בוטלה. אף לא אחת מהן המריאה באיחור של שמונה שעות ומעלה. כזכור, הטיסה מישראל איחרה לצאת בשעה אחת בלבד; הטיסה המיועדת לאמסטרדם יצאה במועדה – אחרת לא היו התובעים מחמיצים אותה וממילא ספק אם תובענה זו באה הייתה אל העולם; ואפילו הטיסה ביום שלמחרת לא איחרה, כנדמה, לצאת. "

(ההדגשה אינה במקור)

הנה כי כן, מדובר בטיסות, אשר כל אחת מהן, כשלעצמה, אינה מקיימת עילה מזכה בפיצוי עבור התובעים, אך בבחינת מסלול הטיסה הכולל, ודאי וודאי כי חוו התובעים הפרה יסודית של הסכם הטיסה. בית המשפט מציע, נכונה לדידנו, לבחון את הענין בראי פרשנות תכליתית, כלהלן:

"אך האם פירוש זה של החוק הוא ראוי, בהתחשב בכך שהוא שולל את הגנתו של החוק ממקרים כמו זה שלפנַי? יש מקום לשאול: מדוע הוציא המחוקק תחת ידו את חוק שירותי-תעופה? האם מכוון החוק להחריג מתחום-טיפולו מקרה כמו זה של התובעים? התשובות, חדות וברורות, הן כי פירוש תכליתי של החוק מחייב את החלתו על התובעים. שהרי, הרציונאל אשר בשמו חוקק החוק – מתן מענה למי שלא עלה בידו לטוס כלל, או שטס באיחור ניכר מן המועד המתוכנן – התקיים בתובעים, באורח ממשי. הם נאלצו להתעכב הרבה מעבר לשמונה שעות בשדה-התעופה באיטליה כדי להמשיך את מסעם מנמל-הבית של הנתבעת אל היעד הסופי."

וכן:

"במלים פשוטות: שני הצדדים – רוכשיהם של כרטיסי-הטיסה מזה והמוביל מזה – רואים במסלול כולו, על חלקיו, יחידה אחת."

בשאלת בחינת הגורם האחראי על עיכוב טיסות ומסלול הטיסה הכולל, מוסיף בית המשפט כלהלן:

"מן הבחינה העובדתית ברי כי במקרה שלפנַי נבע איחורה של הטיסה, שיצאה מישראל, מנסיבות שבשליטתה של הנתבעת. מטוסה הגיע באיחור מרומא בשל קשיי-העמסה, ולא שוכנעתי כי היה זה באשמתו של שום גורם זולתה .."

הנה כי כן, לאחר פרשנות זו, וקביעת בית המשפט כי חברת התעופה היא הנושאת באחריות הבלעדית לכלל הנזקים וההפרות שנגרמו לתובעים, לא נותר לבית המשפט אלא לדון בשאלת הפיצוי. מלבד הפיצוי הקלאסי, אותו לא מתקשה בית המשפט להעניק לתובעים בהתאם להוראות התוספת הראשונה שבחוק לענין ביטולי טיסות, דן בית המשפט בשאלת הפיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק, כאמור בסעיף 11 לחוק ביטול טיסות.

בקצרה, נביא את מילותיו החשובות של בית המשפט בענין זה:

"במלים פשוטות: במקום, שבו נדרש נוסע לפנות לבית-המשפט על מנת לאכוף על מפעיל-הטיסה את חובותיו שלפי חוק שירותי-תעופה ואותן שלל המפעיל ביודעין מן הנוסע, מוסמך בית-המשפט להוסיף אל אכיפתן של אותן חובות גם פיצוי כספי. האחרון אינו תלוי בהוכחתו של נזק, אך שיעורו יחסי לחומרתה של ההתנהלות ולמידת-החשיבות שבקידומם, במקרה המסוים, של הרציונאלים אשר ביסודו של החוק."

(ההדגשה אינה במקור)

בית המשפט, גורס נכונה לטעמנו, כי במקרים שבהם נדרש הצרכן לפנות לבית המשפט עבור מימוש זכויותיו הברורות בדין, ובד בבד, לא עולה כי הייתה סיבה מוצדקת לשלילתן על-ידי חברת התעופה, יש מקום לזכותו בפיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק – פרשות נכונה וראויה, כפי שיעיד כל עורך דין תעופה.

חוק טיבי – חוק שירותי תעופה

לסיכומו של ענין, מפצה כבוד בית המשפט את התובעים בסכום של 4,000 ש"ח פיצויים לדוגמא, 2,000 ש"ח פיצויי עוגמת נפש, והוצאות משפט על סך 1,500 ש"ח. סכומים אלו מצטרפים לאלו שנפסקו בשל העילה המזכה, ומתכנסים לכדי סכום פיצוי כולל של 20,688 ש"ח.