Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק טיבי – עיכוב בטיסה

אחת הסוגיות היותר מרתקות שעסקנו בהן לאחרונה, הנה מקרה שבו טיסה המריאה במועדה, אך נאלצה לשוב על עקבותיה לאחר פרק זמן קצר. דגמנו מספר מקרים, ובהם הראנו את פרשנותו של בית המשפט לסוגיה זו. ככלל, עצם העובדה שהטיסה המריאה בפועל, איננה מונעת מבית המשפט להחיל עליה את חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק"), ואת זכאויות הצרכן השונות לפיצוי במקרים של ביטולי טיסות ועיכוב טיסות.

כמוכן, הבאנו את הטענה הנגדית, הגורסת כי במקרים אלו חוק שירותי תעופה כלל אינו חל, וזאת לאור לשון החוק (בצירוף הטענה המוכרת כי המחוקק "אינו משחית דבריו לריק.."), המתארות שני מקרים שבהם יראו טיסה כ"טיסה שבוטלה" – הראשון, "טיסה שלא התקיימה" – והרי, טיסה זו התקיימה (קיבלה את האישורים הנדרשים וביצעה המראה), והשני, "טיסה שהמריאה באיחור.." – והרי, כפי שתיארנו דלעיל, מדובר בטיסה שהמריאה במועדה וללא עיכוב בטיסה.

עורך דין תעופה

בית המשפט, בוחר במקרים אלו לאמץ פרשנות תכליתית רחבה, ודוחה (עד כדי לא מתייחס) פרשנות דווקנית-לשונית מצומצמת, המבקשת שלא לסטות מן המלל הכתוב. ככלל, בית המשפט אינו מקבל אפשרות כי חוק שירותי תעופה, שהנו דבר החקיקה המרכזי והעיקרי המסדיר מקרים של עיכוב טיסות, איחור טיסה, ביטולי טיסות וכד' – מתבטל כולו רק משום שהטיסה "התנתקה" מן הקרקע, והוא בוחן את נסיבות המקרה במבט רחב וכולל יותר.

מבלי להאריך, נוסיף כי לרוב פרשנותו של בית המשפט מקובלת עלינו, והצענו זה מכבר, לראות את מועד הנחיתה כפקטור המרכזי בבחינת זכאות הצרכן בפיצוי במקרים אלו העולים לכאורה לביטולי טיסות וכד', שהרי בסופו של יום, מועד הנחיתה הוא המועד המשמעותי עבור הצרכן, והמעיד טוב מכל, האם התרחשה הפרה מהותית בפועל ואם לאו.

בד בבד, נזכיר כי לצערנו, ואולי כיוון שבית המשפט רואה את הענין כטריוויאלי ומובן מעיקרו, בית המשפט בוחר שלא לבאר את האופן שבו הוא מגשר (או אולי מדלג) על הפער הלשוני, חרף העובדה כי מדובר בטיסה ש"המריאה" במועדה, ולרוב דן בענין לגופו כמעט מראשיתו של פס"ד. לטעמנו, יש מקום שבית המשפט יוסיף את הערותיו ודעתו בנושא, וודאי כי הדבר יתרום רבות להתפתחות החוק והבנתו.

עיכוב בטיסה

המקרה שנעסוק בו הפעם, ת"ק 34730-06-15 מורג ואח' נ' קווי חופשה בע"מ, אשר נדון בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה בפני כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר, מתאר טיסה נוספת שהמריאה במועדה, אך לא הגיעה ליעדה במועד המתוכנן, אך בשונה ממקרי העבר בהם שב המטוס על עקבותיו, ביצעה טיסתם זו של התובעים, אשר המריאה מנתב"ג, נחיתה דחופה בקפריסין לאור תקלה טכנית שהתגלתה במטוס זמן קצר לאחר ההמראה.

הנה כי כן, לפנינו בשתי שאלות משפטיות מכריעות בתיק זה – הראשונה, האם חוק שירותי תעופה (המוכר גם כחוק ביטול טיסות) חל על המקרה? והשניה, האם מדובר בנסיבות מיוחדות המזכות את הנתבעת בהגנה המופיעה בסעיף 6(ה)(1)?

ביטול טיסה

דא עקא, שהנתבעת כלל לא טוענת את הטענה הראשונה, בכפי שבית המשפט רואה את השאלה המשפטית כטריוויאלית, כך גם הנתבעת עצמה – וחבל שכך! האבסורד גובר, כיוון הנתבעת, חברת קווי חופשה בע"מ, טוענת טענת סרק בנושא, ומבקשת לחילופין להחיל על המקרה את אמנת מונטריאול ולא את חוק שירותי תעופה (מדוע ולמה?) – וכפי שנראה, בית המשפט דוחה טענה זו בנקל. לענין התקלה הטכנית שהתגלתה, כצפוי, מבקשת הנתבעת לטעון כי מדובר בנסיבות מיוחדות, ומפנה לסעיף 6(ה)(1). להלן טענותיה בקצרה כמתואר בפס"ד:

"הנתבעת מעלה מספר טענות. ראשית, הנתבעת טוענת כי העיכוב בהמראת הטיסה היה מחוץ לשליטתה: לדבריה, התגלה כשל טכני בזמן שהיית המטוס באוויר, ולאור החשש הבטיחותי נאלץ המטוס לסוב על עקבותיו. או אז, פעלה החברה ביעילות למציאת פתרונות, אך מסיבות שאינן בשליטתה מציאת מטוס חלופי לקחה זמן רב, וכן הבאתו לכרתים, וביצוע בידוק ביטחוני נוסף בהתאם להנחיות הביטחון של החברה הישראלית. אי לכך, טוענת הנתבעת כי אין התובעים זכאים לפיצוי, זאת בהתאם לסייג הקבוע בחוק שירותי תעופה. לחילופין, טוענת הנתבעת כי הדין החל במקרה דנן הוא אמנת מונטריאול בדבר איחוד כללים מסויימים לתובלה בינלאומית באוויר, וחוק התובלה האווירית, תשמ"ח-1980."

בית המשפט צולח את טענתה השניה של הנתבעת בקלות ובנימוק נכון לטעמנו, כלהלן:

כאמור, הנתבעת טוענת כי מקרה דנן כפוף להסדרים החוקיים שקבועים באמנת מונטריאול המוזכרת לעיל וחוק שירותי התובלה האווירית. אומנם, האמנה האמורה אושררה ונכנסה לתוקף בישראל, והיא מבקשת להסדיר את עניין הפיצויים במקרה של עיכוב בהטסת נוסעים, כבודה או טובין.

 

עם זאת, חוק שירותי תעופה הינו חוק ספציפי (Lex Specialis) לעניין זה, בו מתעכבים נוסעים משך זמן ארוך בשדה התעופה, והוא חוקק במטרה להיטיב עם הנוסע אשר מוצא עצמו, פעמים רבות, חסר אונים אל מול התנהלות חברות התעופה ונתון לחסדיהן בארץ זרה. חזקה על המחוקק כי ידועים לו ההסדרים הקבועים באמנת מונטריאול, ובחר בכל זאת לחוקק את חוק שירותי תעופה, מה שמצביע במפורש על כוונתו להחיל את הוראותיו המיטיבות של החוק מקום בו התנאים הקבועים בו מתמלאים, וזאת תוך העדפת הסדר חוקי זה על פני הוראות האמנה.

 

לאור האמור לעיל, קובע אני כי ההסדר החוקי הרלוונטי לענייננו הוא כפי שטענו התובעים – חוק שירותי תעופה.

לענין התקלה הטכנית, ושאלה חסות המקרה תחת כנפי ההגנה שמציע סעיף 6(ה)(1), כצפוי, דוחה בית המשפט גם את הטענה הזו, ובנימוק מוכר ברוח פס"ד קודמים בנושא, כלהלן:

"ברי לכל, כי המחוקק התכוון להיטיב עם הנוסעים ולהחמיר עם חברות התעופה, אשר טיסותיהן מתעכבות חדשות לבקרים. במספר לא מבוטל של המקרים מדובר בעיכובים עקב תקלות טכניות כאלו ואחרות. על כן, קביעה גורפת כי תקלה טכנית מהווה הגנה טובה לעניין חוק זה תרוקן אותו מתוכנו, ותשאירו כאות מתה בספרי המשפט הישראלי, וזאת בניגוד לכוונת המחוקק. אבהיר, כי אין בדברי כדי לקבוע כי אך כשל טכני לא יהווה הגנה לעניין חוק שירותי תעופה, אך על התקלה להיות כה מוזרה ובלתי צפויה, שתכניס אותה תחת הגדרה של "מיוחדת" – ולשם כך, יש לבצע בחינה של כל מקרה לגופו, ולא ניתן לקבוע באופן גורף וחד משמעי לכאן או לכאן.

 

במקרה דנן, על אף העובדה כי התקלה התגלתה בזמן שהיית המטוס באוויר, ועל אף ההעדפה הברורה והמובנת של בטיחות הנוסעים – לא מדובר במקרה מיוחד שנמצא מחוץ לשליטתה של הנתבעת, זאת מאחר והוא תוצאה של תחזוקת המטוס השוטפת – לא הובא בפני ולו בדל ראייה לעניין מהות התקלה, לא התייצב מומחה בדיון שנערך ולא הוכח כי החברה פעלה ללא דופי וכי מדובר בתקלה המצדיקה מתן פטור מתשלום הפיצויים לנוסעי המטוס."

 

בסופו של יום, לאחר שדחה את טענותיה של הנתבעת בלא קושי, מחליט בית המשפט לפצות את התובעים בהתאם לקבוע בחוק, ומחייב את הנתבעת לשלם להם 5,160 ש"ח, בתוספת 500 ש"ח הוצאות משפט.

שאלה נוספת שראוי היה לתהות לגביה, הנה מדוע חברת קווי חופשה בע"מ בחרה שלא להגיש הודעה לצד השלישי כנגד חברת התעופה, מבצעת השירות בפועל, והנושאת באחריות הישירה – הן במקרים של ביטולי טיסות, והן במקרים של עיכוב טיסות (האם גם כאן חסר היה יעוץ של עורך דין תעופה?) – אך יתכן ומדובר בהחלטה אסטרטגית עקב שיקולי מסחר וכד', ומשכך לא נעסוק בה לגופה.

לסיכומו של ענין, אין אלא להצטער שחברת קווי חופשה בע"מ לא השכילה לטעון בשאלה החלתו של חוק שירותי תעופה על המקרה (ואולי יעוץ טוב יותר של עורך דין תעופה היה מביא אותה לכך), ובאותה הנשימה, ראוי היה לטעמנו כי בית המשפט ימצא לנכון לדון בענין אף בלא טענת הצדדים.

כמוכן, נוסיף לסיום, כי לטעמנו, עצם העובדה שנחת המטוס בקפריסין, ולא שב על עקבותיו לנתב"ג, אינה משנה מן הפרשנות המשפטית, והתוצאה אליה הגיע בית המשפט הנה נכונה וראויה בנסיבות הענין.