Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק טיבי – עיכוב בטיסה

מפעם לפעם אנו נתקלים בפרשנות מרתקת של בתי המשפט השונים לזכאויות וסעיפים שונים המופעים בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה" \ "חוק ביטול טיסות") עקב הפרות שונות של ביטולי טיסות וכד'.

פיצוי על עיכוב בטיסה

במסגרת ת"ק 18270-11-14 שיראי ואח' נ' ג'ט אייר פלאיי, נדרש כבוד הרשם הבכיר אורן כרמלי להכריע את עמדתו בנוגע לשתי שאלות מרכזיות. הראשונה, האם טיסה שיצאה במועדה מנקודת המוצא שלה, אך שבה על עקבותיה עקב החלטת חברת התעופה, נחשבת "טיסה שבוטלה" כהגדרת החוק. השניה, מהן הזכאויות הנובעות מכך כלפי הצרכן אף במקרה זו תתקבל טענת חברת התעופה כי מדובר בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, כאמור בסעיף 6(ה)(1) לחוק.

נקדים ונאמר, כי פרשנותו של כבוד הרשם הבכיר הנה פרשנות פרו-צרכנית מובהקת, וככלל, אין זה מן הנמנע כי אילו היה נדון במקרה מול מותב שיפוטי אחר, היו מתקבלות תוצאות שונים לחלוטין.

פיצוי על איחור בטיסה

כרקע לדברים, נוסיף כי טיסתם של התובעים יצאה מבריסל לכיוון נתב"ג, אך בהחלטה בזמן אמת, לאור מאורעות "צוק איתן", החליטה חברת התעופה, עוד כשהמטוס באוויר, להשיב את הטיסה על עקבותיה. בדיון עצמו, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם מדובר בנסיבות שאינן בשליטה של חברת התעופה, ואם לאו, ולכן מאמר זה לא יעסוק בכך, אלא בהשלכות הנובעות מעצם ביטול טיסה, חרף העובדה כי מדובר במקרה של ביטולי טיסות בשל נסיבות מיוחדות, כאמור בסעיף 6(ה)(1).

בנוגע לשאלה המשפטית הראשונה, חרף העובדה כי מדובר בשאלה משפטית במעלה הראשונה בכל הקשור לחוק שירותי תעופה, כפי שיעיד קרוב לוודאי כל עורך דין תעופה, מכריע כבוד השופט בתמצות כלהלן:

" .. וכך בהתאם לסע' 6 (א) לחוק נוסע שטיסתו בוטלה, כשאין אלא לראות המקרה דנן – טיסה שיצאה לדרכה וחזרה על עקבותיה מבלי להגיע ליעדה – כטיסה שבוטלה .."

לדידנו, אילו ביקש כבוד השופט להכריע באופן זה, ואף אילו נקבל טענה הגורסת כי זו הפרשנות המשפטית התכליתית הנכונה להגדרת החוק ל"טיסה שבוטלה", ראוי היה להוסיף מספר מילים בנושא ולהרחיב במעט. כמוכן, לטעמנו, על כבוד הרשם הבכיר היה לסייג את דבריו, שהרי נדמה כי ביקש להכריע באופן שהכריע בשל המצב הקשה בו הותירה החלטת חברת התעופה את התובעים, וודאי כי לא מבקש השופט להכריע בפרשנות הענין בנוגע לכל המקרים הפוטנציאליים.

כמוכן, כפי שהובהר במאמרים קודמים, אין להתעלם לטעמנו לחלוטין מלשון החוק הגורסת כי: "טיסה שבוטלה", הנה ראשית כל: "טיסה שלא התקיימה", ושנית: " טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות.." – תהיה ההכרעה אשר תהיה.

עיכוב בטיסה פיצוי

בנדון, מחליט כבוד הרשם באופן גורף (לכאורה) כי כל טיסה ששבה על עקבותיה, הנה "טיסה שבוטלה", ולדידנו, ראוי היה לנהוג במשנה זהירות בהכרעה זו, או לכל הפחות, להרחיב במעט את הדברים בענין.

בנוגע לשאלה המשפטית השניה, מכריע כבוד הרשם כלהלן:

"בניגוד לטענת הנתבעת, חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: החוק) אינו פוטר את הנתבעת מלעמוד בהתחייבותה החוזית, גם אם מדובר בביטול טיסה שלא בשליטתה. לכל היותר, נסיבות מסויימות שאינן בשליטת הנתבעת עשויות לשלול זכאותו של הנוסע לרכיב של פיצוי כספי כמשמעו בסע' 3(א)(4) או(5) לחוק. בהקשר זה יש איפוא לדחות עקרונית טענת הנתבעת בסע' 10 לכתב ההגנה, ולפיה אין לה כל מחוייבות לדאוג לנוסעים שטיסתם בוטלה."
(ההדגשה אינה במקור)
וכן:

"סע' 6(ה)(1) לחוק מחריג אמנם את זכות הנוסע לקבל הטבה בשל ביטול טיסה, וזאת אך לגבי הזכות להטבה בדמות "פיצוי כספי" כמשמעו בסע' 3 לחוק, וזאת בין היתר מקום בו הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת מפעיל הטיסה וכי לא יכול היה למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.

ויודגש, ההחרגה כאמור היא אך לגבי ה'פיצוי הכספי' ואינה נוגעת להטבות בדמות 'שירותי סיוע' ו'כרטיס חלופי'."
(ההדגשה אינה במקור)

בנדון, אנו מסכימים עם התוצאה הסופית של כבוד הרשם הבכיר – חובת חברת התעופה לספק לתובעים שירותי סיוע והשבה \ כרטיס טיסה חלופי במקרה של ביטולי טיסות, אך גם כאן, נודה ולא נבוש, ניתן היה לטעמנו לנהוג בדרך פרשנית נכונה יותר. ראשית, מנמק כבוד הרשם הבכיר את התוצאה אליה הגיע שבכך שחוק ביטול טיסות איננו פוטר את חברת התעופה מחובותיה החוזיות. לטעמנו, אין רלוונטיות לחובותיה החוזיות של חברת התעופה בנדון, שהרי חוק שירותי תעופה מנחה במפורש, כי סעיף 6(ה)(1) מייתר את חובת חברת התעופה במקרה של ביטולי טיסות, לכל היותר, בתשלום פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה. מראש, חוק שירותי תעופה לא מייתר את שאר חובותיה של חברת התעופה כלפי הצרכן, ואין אנו נדרשים לשם כך להתחייבויותיה החוזיות, אם היו כאלו.

חוק ביטול טיסה

נרחיב מעט, לפרשנות משפטית יש נפקות והשלכות רוחב, בעיקר מול מקרים עתידיים של עיכוב טיסות וביטולי טיסות שיעמדו בפני בית המשפט. האם מעלה על דעתו כבוד הרשם הבכיר, כי במקרה בו לא תהיינה התחייבות חוזית מפורשת בין הצדדים, לא תהיה חייבת חברת התעופה באספקת שירותי סיוע והשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי? וודאי שלא.

שנית, מכריע כבוד הרשם הבכיר כלהלן:

"יתרה מזאת, והוא עיקר התביעה, בניגוד לחובתה מכוח סע' 6(א)(2) היה על הנתבעת להשיב לתובעים תמורת הטיסה או להציע כרטיס טיסה חלופי לפי בחירתם של התובעים. ואולם, בדיון התברר כי הנתבעת החזירה לתובעים עלות הטיסה על דעתה, מבלי לספק להם אפשרות לכרטיס טיסה חלופי. אין לקבל טענת ב"כ הנתבעת, כי התובעים היו צריכים להניח שתוצע להם טיסה חלופית עם חידוש הטיסות לישראל."

טרם נתייחס, נביא את לשון סעיף 6(א)(2), הגורסת כלהלן:

"השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע"

אמת, צודק כבוד הרשם כי אכן על חברת התעופה לספק לצרכן השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי במקרה של ביטולי טיסות, בהתאם לבחירתו של הנוסע – ובד בבד, אין אלא לתהות, מה סבור כי על חברת התעופה לעשות במקרה שבו הנה מחליטה להפסיק את טיסותיה לישראל עד להודעה חדשה? כיצד היא יכולה להציע לצרכן כרטיס טיסה חלופי במקרה שבו אין כזה בנמצא?

לטעמנו, לכל היותר, הפרשנות הנכונה יכולה לחייב את חברת התעופה לרכוש עבור הצרכן כרטיס טיסה כלשהו, אפילו של חברת תעופה אחרת, אם יש כזה בנמצא, ואילו במקרה שאין כזה, וודאי כי לא ניתן לטעמנו לחייב את חברת התעופה לספק לצרכן שירות שלא קיים.

נוסיף, כי לשון החוק איננה מחייבת כי חברת התעופה לספק כרטיס טיסה חלופי שלה עצמה, ולכן ניתן לחייבה למשל, ברכישת כרטיס טיסה עבור הצרכן מחברה אחרת, שכן מספקת את השירות אותו חדלה היא עצמה מלספק – לצערנו, כבוד הרשם הבכיר לא מתייחס לנקודה זו כלל.

יתרה מכך, מפנה כבוד הרשם הבכיר נכונה לסעיף 6(א)(ו), הגורס כלהלן:

"מפעיל טיסה או מארגן המודיע לנוסע על טיסה שבוטלה יציג בפניו חלופות להגעה ליעד הסופי."

ובד בבד, לא מתייחס כבוד הרשם הבכיר לנפקות הנכונה של סעיף זה. בניגוד לסעיפים הקודמים, המפרטים את החובה הנובעת מהם, ומשכך מאפשרת לפצות את התובעים על ההוצאות שנאצלו לשלם באופן עצמאי עבור השירותים – הדרך היחידה לפצות על הפרת סעיף 6(א)(ו) הנה דרך סעיף 11 לחוק, פיצויים לדוגמה.

כבוד הרשם הבכיר לא עושה זאת, אלא משתמש בכך לנימוק מדוע משיב הוא לתובעים את הכספים שהוציאו בשל החובות האחרות שהופרו לאור ביטול טיסה. שוב, על אף התוצאה הסופית הנכונה, והעובדה שלתובעים כן הושבו הסכומים האמורים, מדובר בדרך פרשנית מוטעית, או לכל היותר במקרה זה, לוקה בחסר. לטעמנו, נכון היה, לאחר ההכרעה כי הופרה החובה בסעיף 6(א)(ו), להתייחס למשמעותיות הנובעות מכך, אפילו אילו יכריע כבוד הרשם הבכיר לבסוף לוותר על הטלת פיצויים לדוגמה (שזו כמובן, זכותו הלגיטימית).

לסיכומו של ענין, לדעתנו, הכרעת הדין הייתה נכונה יותר אילו המונחים החוזיים היו נותרים מחוצה לה, ואילו הייתה נעשית פרשנות מדויקת יותר לסעיפי החוק שהובאו לעיל, על המשמעות הנכונה הנובעת מהם. בד בבד, יש לציין כי התוצאה המשפטית הסופית אליה הגיע כבוד הרשם הבכיר מקובלת עלינו, והנה סבירה בנסיבות הענין.