Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק ביטול טיסות – שינוי תנאי כרטיס הטיסה

חוק ביטול טיסות

מאמר זה נעסוק בתביעה שהוגשה בדרך של סדר דין מהיר, תא"מ 28050-06-15 בר נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ.

בשונה מתביעות מוכרות העוסקות בעיכוב טיסות ו\או ביטולי טיסות, תובענה זו עוסקת בסוגיה משפטית שונה לגמרי, אשר הוכרעה לבסוף באופן מפורט ומעמיק על-ידי כבוד השופט אריאל צימרמן בבית משפט השלום שבת"א.

המקרה דנן עוסק במעסיק שרכש עבור העובדת שלו כרטיס הטיסה במחלוקת עסקים מת"א לניו-יורק, בדרך של המרת 3,000 נקודות מועדון הנובע המתמיד באל-על (בלא תשלום כספי כלשהו בפועל). התובעת, אשר החזיקה כרטיס טיסה תקף בידה אשררה אותו מבעוד מועד, אולם חרף כל האמור לעיל, עם הגעתה לשדה התעופה, בזמן אמת, הובהר לתובעת כי בוצע רישום יתר למחלקת עסקים. זה המקום להדגיש, כי לא מדובר בעיכוב בטיסה או ביטולי טיסות, אלא בהעברת התובעת למחלקת תיירים.

התובעת התרעמה על החלטה שרירותית זו תוך שהיא מסבירה לנציגי הנתבעת כי הינה סובלת מחרדות, קשיי טיסה וכד', וזו הסיבה לרכישת כרטיס טיסה במחלקת עסקים, ולעובדה כי הקפידה לאשרר את מקומה טרם הגעה לשדה התעופה. לצערה של התובעת, כל זאת לא הועיל, ולבסוף, טסה האחרונה בפועל במחלקת תיירים.

יצוין, כי אל-על ביקשה לפצות את התובעת בהתאם להוראות סעיף 5 חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק" \ "חוק שירותי תעופה"), והוצע לה כפיצוי כרטיס טיסה עתידי במחלקת עסקים, אולם התובעת דחתה את ההצעה ועמדה על הפיצוי הכספי הקבוע בחוק.

משכך, עם הגעתה לניו-יורק, לא המתינה התובעת ושלחה באמצעות באה-כוחה דרישה לפיצוי על-סך 100,000 ש"ח, אשר נדחתה על-ידי אל-על.

יוסבר, כי הסעיף הרלוונטי בחוק שירותי תעופה אשר עוסק במקרה של שינוי בתנאי כרטיס הטיסה, הנו סעיף 9 הקובע בסעיף קטן (ב) כלהלן:

החליט מפעיל טיסה או מארגן על העברת נוסע למחלקה ברמה נמוכה מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שהונפק לו, ישלם לנוסע פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה, כאמור בתוספת השנייה, בסכום שיחושב כשיעור ממחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע ואם הטיסה כוללת חניית ביניים – בסכום השווה למחיר ששולם בעד כרטיס הטיסה כשהוא מוכפל ביחס שבין מרחק הטיסה שבה הועבר הנוסע למחלקה ברמה נמוכה יותר כאמור ובין מרחק הטיסה הכולל; נרכש כרטיס הטיסה כחלק מחבילת תיור – יחושב מחיר כרטיס הטיסה לעניין סעיף קטן זה לפי הוראות סעיף 3(ב)(3). 

הנה כי כן, נראה כי נוסע אשר חווה שינוי לרעתו בתנאי הכרטיס, והועבר למחלקה ברמה נמוכה מזו הנקובה בכרטיס הטיסה, בשונה ממקרים מובהקים הכוללים פיצוי קבוע של ביטולי טיסות וכד', זכאי לפיצוי האמור בתוספת השנייה לחוק, המחושב כפונקציה של המחיר ששולם עבור כרטיס הטיסה בפועל, ביחס למרחק הטיסה.

עורך דין תיירות

משכך, וחרף העובדה כי עבור כרטיס טיסתה לא שולמו כספים, אלא נרכש בנקודות, סבורה התובעת כי הפרשנות הנכונה הינה כזו המבוססת על הערכת שווי כספי של כרטיס הטיסה שהיה בידה, וביצוע החישוב האמור בתוספת השניה, על סמך אותו סכום מוערך. עוד מוסיפה התובעת, כי בשל העובדה שאל-על לא הסכימה לפרשנותה זו, ולא פיצתה אותה בהתאם, כי יש להשית עליה פיצויים לדוגמא בהתבסס על סעיף 11(א)(1)(ה) לחוק.

אל-על, כצפוי, לא קיבלה את פרשנותה של התובעת לאמור לעיל, וטענה כי השינוי בכרטיס הטיסה הנו תולדה של רישום יתר, המוכר על-ידי המחוקק ומוסדר בחוק שירותי תעופה, תוך קביעה שהפיצוי בו יזכה הנוסע מחושב "כשיעור ממחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע". לכן והואיל וכרטיס הטיסה שולם בנקודות, ולא בכסף, ההחזר אף הוא, יהיה בנקודות ולא בכסף. כך או כך, אין בידי התובעת זכאות לקבלת כספים כשווי עלות כרטיס הטיסה. 

השאלה המשפטית שעמדה בפני בית המשפט ודרשה הכרעה, כפי שהוצגה על ידי כבוד השופט צימרמן, הינה כלהלן:

"האם, כטענת התובעת, יש לקבוע שאפילו נרכשה טיסה כנגד נקודות מועדון הנוסע המתמיד, אזי פיצוי בהתאם לסעיף 9(ב) חייב להינתן כנגד תשלום בהילך חוקי, ולא בדרך של השבת נקודות?"

נביא בקצרה את הדיון שהציג כבוד השופט, ואת הכרעת בית המשפט בשאלה דנן:

"את כל יהבה משליכה התובעת על התיבה "פיצוי כספי", הנזכרת בסעיף 9(ב) לחוק… ברם בעת ניתוח הטקסט, מובן שעלינו לקרוא את הטקסט במלואו, לא תיבה אחת הנזכרת בו, המנותקת מכל הקשר. כאן, סעיף 9(ב) לחוק מורה למפעיל הטיסה כי במקרה של שדרוג-מטה, הרי שהוא "ישלם לנוסע פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה, כאמור בתוספת השנייה, בסכום שיחושב כשיעור ממחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע". קרי, המחוקק קבע לא הסתפק בהכתרת ההטבה בשם "פיצוי כספי", אלא קבע מנגנון לחישוב אותו פיצוי: שיעור (אחוז), המוגדר בתוספת השניה מתוך "מחיר כרטיס הטיסה ששילם הנוסע"

בכדי לעגן אופן פרשנותו, משווה כבוד השופט לאופן הצגת הפיצוי במקרים אחרים בחוק שירותי תעופה, כלהלן:

" … המחוקק, שלא היה לו כל קושי לקבוע פיצוי כספי מוגדר, בש"ח, בתוספת הראשונה לחוק (הטבה במקרה של ביטול טיסה, לדוגמה), נמנע מפורשות מלעשות כן ביחס לשדרוג-מטה בתנאי הכרטיס, והסתפק במנגנון חישוב של אחוזים מתוך המחיר ששולם. כיוון שאחוז ("%"), וכמותו "שיעור", אינם אלא חלק יחסי מתוך השלם, בעוד שהיחידות נותרות קבועות, אזי חלק יחסי ממה ששולם יחושב באותה "מטבע": חלק יחסי מתשלום בש"ח הוא סכום בש"ח, חלק יחסי מ"תשלום" נקודות הוא נקודות.

… ההיאחזות בתיבה מנותקת ההקשר "פיצוי כספי" אינה יכולה לחפות על כך שהמחוקק לא קבע מנגנון המעניק בכל מקרה תשלום בהילך חוקי, כי אם בדרך של שיעור מן התשלום המקורי."

על בסיס פרשנות זו, מחליט בית המשפט לדחות את התביעה שלפניו, לא טרם שהוא מציין כי פרשנותה של אל-על, בדבר תשלום הפיצוי כנקודות, איננה פשוטה כלל וכלל, אך בניגוד לפרשנותה של התובעת, מתיישבת נכונה יותר עם לשון החוק ותכליתו. בהתאם לכל האמור, לא יכול היה השופט הנכבד להתעלם מן הפער שקיים בחוק באופן הטיפול במקרים של עיכוב טיסות או ביטולי טיסות, לבין מקרים של רישום יתר.

בית המשפט, מציין לקראת סוף פסק דינו את נכונותה של אל-על לפצות את התובעת בנקודות האמורות, אפילו במקרה בו תדחה התביעה במלואה, ולאחר שכך נפסק, מצפה הוא ממנה לקיים התחייבותה. בית המשפט מגדיר התחייבות זו, חרף העובדה שאינה מעוגת כחובה משפטית כחלק מפסק הדין – כ"חזקה" שאל-על תקיים הבטחתה.

לבסוף, מחייב בית המשפט את התובעת גם בהוצאות משפט ושכר טרחה מטעם אל-על בסך של 6,500 ש"ח.