Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק ביטול טיסה

מאמר זה יעסוק בתביעה שהוגשה על-ידי שלושה תובעים, כנגד חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת" \ "אל על") בבית המשפט לתביעות קטנות בעכו, במסגרת ת"ק 18734-11-15 אריכא ואח' נ' אל על. בתובענה זו עמדה על הפרק סוגית התנהלותה של אל על, אשר ביצעה 'רישום יתר' בטיסתם של התובעים מבוקרשט, רומניה, לת"א. כחלק מתיאור הנסיבות, ראוי להוסיף, כי מדובר היה בקבוצה של 40 נופשים, שומרי מסורת.

ביטול טיסות

במקרה דנן טיסתם של התובעים אמורה הייתה לצאת ביום 23.8.15, בשעה21:45. התובעים, יחד עם שאר הקבוצה, הגיעו לדלפק חברת התעופה בזמן, כמבוקש מהם, או אז הבינו כי אינם יכולים לממש את טיסתם, וזאת בשל רישום יתר שבוצע על-ידי חברת התעופה.

הנתבעת ביצעה ניסיון להעלות את התובעים על טיסה חלופית של חברת טורקיש איירליינס, דרך איסטנבול, אך גם ניסיון זה לא צלח, והתובעים נאלצו להישאר לילה נוסף ברומניה. בסופו של יום, עלו התובעים על טיסה שיצאה למחרת היום, ביום 24.08.2015, בשעה 10:45.

עד כה תיאור העובדות, ועתה נעבור לבחינת הסוגיה המשפטית – חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק" \ "חוק ביטול טיסה"), מסדיר את סוגית רישום היתר בסעיף 5, 'סירוב להטיס נוסע בטיסה', ומגדירו כלהלן:

"'רישום יתר' – רישום מקומות מוזמנים בכלי טיס, שאישר מפעיל טיסה, מארגן או מי מטעמם, במספר העולה על קיבולת כלי הטיס."

הנה כי כן, אנו למדים, כי בשונה ממקרים של ביטולי טיסות ועיכובי טיסות, חוק שירותי תעופה מגדיר רישום יתר באופן שונה לגמרי. מדובר בטיסה שכן המריאה בפועל במועדה, והסיבה לאי מימוש הטיסה על-ידי הצרכן, איננו עיכוב כלשהו בטיסה, באופן מעט אבסורדי, היעדר מקום פנוי. ניתן להוסיף, כי חוק שירותי תעופה, המוכר כחוק ביטול טיסות, מסדיר סעיף 5 מקרה שונה לגמרי, בו בפועל, כלל לא בוטלה הטיסה.

חוק ביטול טיסות

בהתאם לזאת, מנחה סעיף 5 את אופן הטיפול והחובות החלות על חברת התעופה במקרה של ביצוע רישום יתר, והדבר שונה במהותו מאופן הטיפול של חברות התעופה בהפרות מקבילות של ביטולי טיסות:

(א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן;

ראשית, טרם נתייחס לגופו של ענין, ראוי לציין כי המחוקק הכיר בסוגית רישום היתר, ואינו רואה בה רעה חולה (בשונה למשל מפרסום טיסות פיקטיביות), אלא רואה בענין מנגנון לגיטימי לצמצום הפסדים עתידיים של חברות התעופה, ומבקש לתחום לו גבולות גזרה ברורים, במטרה להגן על הצרכן המוצא עצמו נפסד. במילים פשוטות, אפשר להגיד שהמחוקק אינו רואה בהפרת רישום יתר כהפרת עיכוב טיסות או ביטולי טיסות, אלא, כפי שמבין כל עורך דין תעופה, מדובר בגישה מקבלת מחד, ומבקשת להחיל רגולציה מתאימה מאידך. כבוד השופט משה אלטר, שדן בתובענה זו, אף מציין זאת במספר מילים, כלהלן:

"כפי שמציינת הנתבעת בכתב ההגנה, "רישום יתר הינו עובדה ידועה ומקובלת בקרב כלל חברות התעופה הסדירות, אשר מטרתו להתגבר על תופעות אי התייצבות לטיסה של נוסעים הרשומים אליה, אשר גרמה וגורמת לנזקים כלכליים משמעותיים לחברות התעופה".

"גם המחוקק הכיר בחוקיות מדיניות רישום היתר הנקוטה ע"י חברות התעופה. זאת ניתן להסיק מנוסחו של סעיף 5 (א) לחוק שירותי תעופה…"

כלומר, לפנינו לא מונחת השאלה, כיצד למגר את התופעה, בדומה לביטולי טיסות שלא כדין, אלא ככלל, מבקש השופט הנכבד לבחון האם עמדה הנתבעת בחובותיה המפורטות בסעיף 5 לחוק. כבוד השופט מפרטן בפסק דינו:

אשר למקרה שבפניי, מאחר שהנתבעת לא איפשרה לתובעים לעלות לטיסה 572 L.Y, בשל רישום יתר, היו התובעים זכאים לקבל מהנתבעת:

  • א. שירותי סיוע, בלא תשלום, כמפורט בסעיף 3(א)(1) לחוק שירותי תעופה.
  • ב. פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה.
  • ג. השבת התמורה ששילמו עבור כרטיסי הטיסה או כרטיסי טיסה חלופיים.

בית המשפט מתחיל בבחינת "ההטבות", לפי סדרן כמופיע בחוק:

ראשית, 'שירותי סיוע':

שירותי סיוע – בהתאם להוראות סעיף 3 (א) (1), כוללים שירות הסיוע

 (1) מזון ומשקאות, בהתאם לזמן ההמתנה,

 (2) אירוח בבית מלון (אם נדרשת שהיית לילה או יותר),

 (3) שירותי הסעה משדה התעופה לבית המלון ומבית המלון לשדה התעופה,

 (4) שתי שיחות טלפון + משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני, לפי בחירת הנוסע.

על סמך הראיות שהובאו בפניי אני קובע כי הנתבעת לא עמדה בחובתה לספק לתובעים מזון ומשקאות.

כאן המקום לציין כי מאחר שמדובר באנשים שומרי כשרות, דבר שהיה ידוע לנתבעת מראש, היה עליה לספק להם מזון ומשקאות כשרים.

כן לא נתנה הנתבעת לתובעים אפשרות לשתי שיחות טלפון ולמשלוח הודעה באמצעות הפקס או באמצעות דואר אלקטרוני ואף לא יידעה אותם שהם זכאים לכך, זאת בניגוד להוראות סעיף 14 לחוק שירותי תעופה.

אירוח בבית מלון ללילה הנוסף בו שהו התובעים בבוקרשט + שרותי הסעה סופקו לתובעים על חשבון הנתבעת.

שנית, פיצוי כספי:

לאור העובדה שהתובעים אינם מעוניינים בשוברי הטיסה לטיסות עתידיות שסיפקה להם הנתבעת – ואני מאמין לתובעים כי הנתבעת סיפקה להם שוברים אלה מבלי שהביאה לידיעתם כי הם זכאים לפיצוי כספי, כאמור בתוספת הראשונה וכי הם יכולים לבחור בין פיצוי כספי לבין שוברים לטיסה עתידית – יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהם סך של 1,290 ₪ (שזה הסכום הנקוב בתוספת הראשונה לטיסה למרחק שאינו עולה על 2,000 ק"מ), בכפוף לכך שהתובעים יחזירו לנתבעת את שוברי הטיסה שקיבלו.

שלישית, השבת תמורה:

מאחר שהנתבעת סיפקה לתובעים, על חשבונה, כרטיסי טיסה חלופיים לטיסת 574 LY, אין מקום לחייבה בהשבת התמורה ששילמו התובעים עבור רכישת הכרטיסים לטיסה מס' 572 LY.

עורך דין תיירות

לסיום, פונה השופט הנכבד ובוחן את האפשרות לפצות את התובעים לפי סעיף 11 לחוק שירותי תעופה, פיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק, וזאת לאור התנהלותה הבלתי תקינה של חברת התעופה:

לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לכך שהנתבעת סיפקה לתובעים רק חלק  משירותי הסיוע המנויים בסעיף 3 (א) (1)   לחוק שירותי תעופה, לא יידעה את התובעים  באשר לזכותם להטבות, כמתחייב מהוראות סעיף 14 לחוק שירותי תעופה ולא טרחה לפנות אל כל נוסעי טיסת מס' 572 LY על מנת לבדוק אם יש ביניהם נוסעים המוכנים לוותר על מקומם בטיסה, כמתחייב מהוראות סעיף 5 (א) לחוק שירותי תעופה – ובעניין זה אני מעדיף את גרסת התובעים והעד מטעמם, על פני גירסת הנתבעת, שלא נתמכה בשום ראיה (נציגת הנתבעת שהופיעה בדיון לא היתה נוכחת בשדה התעופה בבוקרשט ולא יכלה להעיד מידיעה אישית על מה שאירע שם) – אני סבור  שיש מקום לפסוק לתובעים פיצוי נוסף, זאת, בין היתר, מכח  סמכותי עפ"י הוראות סעיף 11 (א) (1) (א) לחוק שירותי תעופה.

בנסיבות המקרה, אני מעריך את הפיצוי הנוסף שיש לפסוק לכל אחד מהתובעים בסכום של 2,500 ₪.

הנה כי כן, למדנו במאמר זה על החובות המוטלות בחוק שירותי תעופה על חברות התעופה, אשר חרף היכרותו בציבור בעיקר כחוק ביטול טיסות, מסדיר סוגיות נוספות, ובמקרה שלנו, ביצוע בפועל של רישום יתר. כמו כן, למדנו, כי עם כל הצער ואי-הנעימות שחווה הצרכן בזמן אמת, מדובר במנגנון מוסדר ומוכר בענף התעופה, אשר גם המחוקק ביקש לתחום אותו לגבולות גזרה ברורים. כחלק מכך, מגיעות לצרכן מספר הטבות ואפשרויות, ועל חברת התעופה למלא אותן ללא דופי, אחרת, היא עשויה למצוא עצמה חשופה לתשלומי אלפי שקלים נוספים, כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין התנהלותה הבלתי תקינה.