Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

עיכוב טיסות – האם חוק שירותי תעופה מזכה בפיצוי כאשר מתגלה תקלה טכנית?

במאמר זה נעסוק בתובענה שנדונה בבית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, במסגרת ת"ק 33657-02-15 שמואל ואח' נ' אשת – ארגון שרותי תיירות בע"מ ואח'.

בנדון, טיסתם של התובעים לקורפו, יוון, חוותה איחור בטיסה של כשעתיים, וכ-20 דקות לאחר שמריאה בפועל, בהיותם באוויר, הודיע במפתיע צוות המטוס על 'תקלה טכנית' במטוס, וכי נתקבלה החלטה להשיב את הטיסה על עקבותיה לנתב"ג.

בנתב"ג, הציעה חברת התעופה לנוסעים מספר אפשרויות להמתנה (לרבות מעבר לבית מלון), ולבסוף, לאחר 13 שעות של ציפייה בשדה התעופה, המריאו התובעים ליוון. התובעים דורשים את הפיצוי המצוי בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק ביטול טיסות" / "החוק") לענין "טיסה שבוטלה", החל במקרה של ביטולי טיסות ועיכוב טיסות של למעלה מ-8 שעות. פסק זה דין זה מעלה מספר סוגיות, ונדון בהן.

ראשית, לענין החלת הגדרת החוק בענין "טיסה שבוטלה" למקרה דנן. כפי שביארנו במאמרים קודמים, עצם העובדה כי הטיסה עצמה המריאה בפועל, לא מונעת מבית המשפט להחיל את הגדרת החוק ל"טיסה שבוטלה", ואף שלא מדובר בביטולי טיסות "קלאסיים" – בשל אי-קיום הטיסה. לרוב, מבקש בית המשפט לראות בטיסה שחזרה על עקבותיה כזהה במשמעותה לטיסה שכלל לא המריאה.

הבהרנו בעבר את דעתנו בנושא, ונציין בתמצית כי מקובלת עלינו פרשנותו התכליתית של בית המשפט בנדון, ובד בבד, נדמה כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם לשון החוק – המדבר על "טיסה שהמריאה באיחור.." \ "טיסה שלא התקיימה" – ומדובר בפער משפטי לענין ביטולי טיסות, שיתכן והמשימה לתקנו, אמורה להיות מוטלת על המחוקק ולא על בתי המשפט השונים.

שנית, חברת התעופה מסבירה את התקלה שגרמה להחזרת המטוס לנתב"ג, כלהלן:

"המדובר בטיסה שהמריאה כמתוכנן, ואולם לפי מידע שנמסר מחברת התעופה, ובהתאם לתימוכין שנמסרו לידי צד ג' 2, כעשרים דקות לאחר ההמראה סבל אחד ממנועי המטוס מכשל בלתי מוסבר אשר חייב את הצוות לחזור ולבצע נחיתה בנמל התעופה בן גוריון, הואיל וכפועל יוצא מהכשל רק אחד משני המנועים היה שמיש.

מיד לאחר נחיתת המטוס נערך אבחון למנוע התקול ע"י הצוות הטכני של חברת התעופה, ומאחר שלא ניתן היה לפתור את התקלה במקום, החליט הצוות הטכני על השבתת המנוע, הוזמן מידית מנוע חלופי, ועל כן המטוס לא היה כשיר להמשיך בביצוע הטיסות כמתוכנן.

המדובר בתקלה בלתי נמנעת ובלתי צפויה, ולראיה, המטוס ביצע טיסה תקינה ורגילה עובר למועד התקלה."

ראוי לציין, כי מדובר לכאורה בתקלה טכנית קונקרטית ורצינית – תקלה במנוע, ולא מדובר בטענה בעלמא. בד בבד, לדידנו, כל 'תקלה טכנית' – הן שהתגלתה בקרקע והן שהתגלתה באוויר, אינה עולה לכדי "נסיבות מיוחדת" ואינה מספקת לחברת התעופה הגנה מפני חובתה בפיצוי, ומקובלת עלינו דעת הפסיקה בנושא, וכן הכרעת בית המשפט במקרה דנן.

בית המשפט, כפי שהראנו במאמרים קודמים, לא מקבל בנקל את טענות חברות התעופה לתקלות טכניות על סוגיהן, ומסביר כי מדובר בנטל הוכחה גבוה במיוחד, הדורש אלמנטים רבים, כפי שהובהר במסגרת ע"א 26921-07-10 שושנה קרבר נ' נתיבי אוויר אוסטריים Austrian Airlines:

"לא יכול להיות ספק שלא די בראיות שהובאו לבית-משפט השלום כדי לבסס הגנה לפי סעיף 20(1).  ראיה על עצם האירוע היתה צריכה להיות מוגשת על ידי איש מקצוע בדרג בכיר שיסביר לבית המשפט את מה שאירע וינמק את סיווג האירוע כ"כוח עליון". לא הובא כל נתון או מידע לבית-המשפט שיראה מה עושה המשיבה בדרך כלל כדי להימנע מתקלה מעין זו.  אין ראייה המסבירה מה נעשה כדי לאתר התקלה מבעוד מועד, מה טיפולי התחזוקה המיועדים לאתר תקלות "בלתי צפויות" ומה דרכי הטיפול למניעת תקלות כאלה. אין ראיה מה הטיפולים שנעשו לגבי המטוס הספציפי במועדים רלבנטיים. "

וכן מוסיפה כבוד הרשמת הבכירה בענייננו:

"אין די אפוא בטענה כי העדר יכולתו של הצוות הטכני לאבחן את מהות התקלה מוכיחה העדר שליטה והעדר יכולת ולו פוטנציאלית למנוע מראש את התרחשות התקלה. אף הטענה הכללית כי כלי הטייס נבדק תדיר ואף ביצע טיסה תקינה קודמת אינה מספיקה."

הנה כי כן, הפסיקה איננה רואה 'תקלה טכנית' כשווה למזג אוויר קיצוני ופתאומי שאינו מאפשר את ההמראה. בית המשפט סבור כי תקלה טכנית הינה דבר הנתון לשליטתה של חברת התעופה. תחזוקת המטוסים ומניעת הופעתן של 'תקלות טכניות' הנו ענין שמצוי באחריות חברת התעופה, וככלל, אין לאפשר לה בנקל לנסות ולהשתמש בכך כטענת מגן.

כבוד הרשמת הבכירה עידית כלפה, מסכמת זאת כלהלן:

"אמנם, המדובר בתקלה משמעותית אשר השביתה סופו של יום את מנוע המטוס כליל, ואמנם ישנם מצבים בהם תקלה טכנית עשויה להיות כזו שאינה בשליטה ושלא ניתן למנוע התרחשותה, אולם, וודאי שלא כל תקלה טכנית המתרחשת הינה אירוע בלתי נשלט והמסקנה תתקבל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, כאשר נטל ההוכחה מוטל על מפעיל הטיסה או המארגן"

נסכם – המצב המשפטי הקיים הוביל לכך שחברות התעופה השונות אינן מצפות, ויש לתהות האם בכלל מסוגלות, להרים את נטל ההוכחה בענין 'תקלה טכנית'. רף ההוכחה הנדרש על-ידי בתי המשפט השונים מייתר כמעט לחלוטין אפשרות זו, ונדמה כי מסלול הנוסע לפיצוי במקרה של 'תקלה טכנית' סלול בבטחה.

פסיקתו של בית המשפט:

ראשית, לענין החבות בשירותי סיוע בשל 13 שעות המתנה בשדה התעופה, פוסק בית המשפט כי עמדו הצדדים בחובתם, ומשכך אין מקום לפיצוי, חרף עיכוב הטיסות, כלהלן:

"התובעים מאשרים כי הוצעו להם פתרונות המתנה ראויים, לרבות שהייה במלון ושירותי הסעה, וצד ג' 2 אף הציגה ראיות להזמנת מזון ושתיה עבור הממתינים, ואף דאגה לאספקת מזון בטיסה החלופית, על אף שהמדובר בטיסה שנמכרה ללא שירותי מזון.

בנקודה זו יצוין כי הוכח שהמארגנים עמדו בחובותיהם עפ"י החוק למתן שירותי הסיוע הנדרשים ואין להטיל עליהם חבות כלשהי בשל בחירת התובעים להישאר ולהמתין בשדה התעופה."

מנגד, לענין חבות הצדדים בשל העיכוב בטיסה, מורה בית המשפט כלהלן:

אולם, בכל הנוגע לשאלת החבות לפיצוי התובעים בשל העיכוב בטיסה, משך 13 שעות, כפי הקבוע בתוספת הראשונה, לא עמדו הנתבעת וצד ג' 2 בנסיבות העניין בנטל המוטל עליהם להוכחת פטור מחבותם כאמור

מובן, כי נוכח משך העיכוב בטיסה, יש לראות את הטיסה כטיסה שבוטלה כהגדרתה בחוק שירותי תעופה ולפיכך כמזכה בפיצוי כספי כנקוב בתוספת הראשונה לחוק, ובהתאם למרחק הטיסה במקרה הנדון, מדובר בסכום פיצוי של 1,290 ₪ לנוסע (ר' הגדרות החוק המובאות לעיל וכן פירוט הפיצוי הכספי בתוספת הראשונה לחוק).

פטור מחבות לפיצוי כאמור יינתן, בנסיבות הרלבנטיות לענייננו, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.

אמנם, המדובר בתקלה משמעותית אשר השביתה סופו של יום את מנוע המטוס כליל, ואמנם ישנם מצבים בהם תקלה טכנית עשויה להיות כזו שאינה בשליטה ושלא ניתן למנוע התרחשותה, אולם, וודאי שלא כל תקלה טכנית המתרחשת הינה אירוע בלתי נשלט והמסקנה תתקבל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, כאשר נטל ההוכחה מוטל על מפעיל הטיסה או המארגן.

הנה כי כן, בשורות אלו מכריע בית המשפט בשתי מחלוקות משפטיות. ראשית, לענין עצם הגדרת המקרה כחל תחת הוראות חוק שירותי תעופה לענין "טיסה שבוטלה". בית המשפט אינו מכביר במילים, ולמעשה, מחיל פרשנותו למקרה מתוך נקודת המוצא כי עצם העובדה שהמריאה הטיסה במועדה, אינו מייתר את זכאות התובעים לפיצוי. לטעמנו, אף אילו מדובר בפרשנות נכונה בנסיבות הענין, יש היה לבאר את הפער בין קביעה זו ללשון החוק – דבר שלא נעשה.

שנית, לענין התקלה הטכנית – כאמור לעיל, קובע בית המשפט כי לא עמדו הצדדים בחובת ההוכחה המוטלת עליהן בדין, ומשכך, לא החלת ההגנה המצויה בסעיף 6(ה)(1) לחוק ביטול טיסות, והתובעים זכאים לפיצוי.

בהתאם לזאת, מורה בית המשפט על פיצוי התובעים בסך של 3,870 ש"ח, שמגלמים את הפיצוי המגיע לאחרונים עקב ביטולי טיסות ו\או עיכוב טיסות הגבוה מ-8 שעות, בהתאם למפורט בתוספת הראשונה בחוק.