Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

ביטולי טיסות

 

במאמר זה נעסוק בפרשנות מרחיקת לכת של כבוד הרשם הבכיר אורן כרמלי, מבית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה, וזאת במסגרת פסק דינו בת"ק 33770-11-14 שורץ ואח' נ' אליטליה – קומפגניה איראה איטליאנה.

שירותי סיוע מוגדרים בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "החוק" \ "חוק ביטול טיסות") בסעיף 3(א)(1) כלהלן:

"(1) שירותי סיוע ללא תשלום, כמפורט להלן:

(א) מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה (בחוק זה – מזון ומשקאות);

(ב) אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע (בחוק זה – שירותי לינה);

(ג) שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון שבו הנוסע שוהה כאמור בפסקת משנה (ב), ואם בחר הנוסע לשהות במקום אחר במרחק סביר משדה התעופה, בפרק הזמן כאמור באותה פסקת משנה – שירותי הסעה בין אותו מקום לשדה התעופה (בחוק זה – שירותי הסעה);

(ד) שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע (בחוק זה – שירותי תקשורת);"

במקרה זה, מדובר בטיסה שרכשו התובעים מישראל לוונצואלה דרך רומא. כארבעה חודשים טרם מועד יציאת החופשה אל הפועל, החליטה חברת התעופה על ביטולי טיסות הנוגעות לקו אווירי זה, וכחלק מכך, בוטלה גם טיסתם של התובעים. חברת התעופה הודיע על כך לאחרונים – ואין מחלוקת בין הצדדים לענין זה.

כחלק מכך, הציע חברת התעופה לתובעים טיסה חלופית, הכוללת את הקדמת טיסת ההלוך בשלושה ימים לפריז, כולל עצירת ביניים ברומא. התובעים, לפי התכנון החדש, צריכים היו לשהות שלושה ימים בפריז, ואז לעלות על טיסה ישירה לוונצואלה. התובעים החליטו לבצע את רכישת המסלול החדש המוצע, ונשלחו לתובעים כרטיסי טיסה חדשים – נזכיר שוב, הדברים הוסכמו בין הצדדים כארבעה חודשים טרם מועד יצאת החופשה אל הפועל.

עם חזרתם מן החופשה, הגישו התובעים תובענה כנגד חברת התעופה, וזאת בטענה כי היה עליה לממן את שהיית התובעים בשלושת הימים פריז, וזאת כחלק מכך שקיימת עליה החובה לספק לתובעים 'שירותי סיוע', הכוללים בין היתר 'שירותי לינה' – כפי שמורה החוק במקרה של ביטולי טיסות או עיכוב טיסות של למעלה מ-8 שעות.

חברת התעופה, הפנתה את כבוד בית המשפט לסעיף ה(ג)(1) לחוק ביטולי טיסות, הגורס כלהלן:

"על אף האמור בסעיף קטן (א), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי הנוסע קיבל ממפעיל הטיסה, מהמארגן או מנותן שירותי סוכנות הנסיעות הודעה על כך:

(1) 14 ימים לפחות לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה"

כבוד הרשם הבכיר אורן כרמלי החליט להכריע כלהלן:

" יוצא איפוא שהמחוקק נתן דעתו בחוק למקרה בו הודיע מפעיל הטיסה לנוסע על ביטול הטיסה למעלה מ- 14 ימים לפני מועד הטיסה כבענייננו, ובחר במקרה כזה לפטור את מפעיל הטיסה אך מרכיב ה'פיצוי הכספי' בהטבות שהוקנו לנוסע על-פי סע' 6 לחוק ..

משנתן המחוקק דעתו למקרה של ביטול טיסה וקבע פטור ממתן 'פיצוי כספי', המסקנה היא שלא ניתן פטור למפעיל הטיסה ממתן 'שירותי סיוע'.

במקרה זה הודיעה הנתבעת לתובעים על ביטול הטיסה שאושרה. בנסיבות אלה הקנתה להם – על-פי בחירתם כרטיס טיסה חלופי באופן התואם לסע' 6(א)(2) לחוק. בצד האמור מאחר שבשל שינוי מועד הטיסה וכרטיס הטיסה החלופי, נאלצו התובעים ללינה בלתי מתוכננת באירופה – בשל אחריות של מפעיל הטיסה – הריהם זכאים לשירותי הסיוע לפי סע' 6(א)(1) לחוק.

שירותי הסיוע שניתנים בלא תשלום מפורטים בסע' 3 לחוק. כך למשל זכאים התובעים למזון ומשקאות (סע' 3(א)(1) ולאירוח בבית מלון מאחר שנדרשה שהייה של לילה או יותר (סע' 3(א)(2)."

במילים פשוטות – מפרש כבוד הרשם הבכיר את סעיף החוק באופן המזכה את התובעים, לטעמו, בשירותי סיוע – וכחלק מכך ב'שירותי לינה', אף במקרה בו ביטול הטיסה נעשה חודשים רבים טרם מועד יציאת החופשה אל הפועל.

לדידו, נסיבות הענין, בהן שהו התובעים שלושה ימים בפריז, מחייבים את השתת עלויות הלינה, המזון והמשקאות שצרכו התובעים בפריז, במשך שלושת הימים, על חברת התעופה. הלכה למעשה, לאור העובדה כי טיסתם של התובעים הוקדמה כחלק מן השינוי האמור בשלושה ימים – זכו התובעים לחופשה בת שלושה ימים בפריז על חשבונה של חברת התעופה, שנדרשה לשלם להם סכום של 14,800 ש"ח.

דעתנו בענין – אף אילו נניח כי פרשנותו של כבוד הרשם מתאפשרת לאור תוכן חוק ביטולי טיסות (וכפי שנביא בהמשך – לא כך הדברים) – לטעמנו, מדובר בפרשנות מרחיקת לכת, בלשון המעטה, שלא היה מקום להשתמש בה בנסיבות הענין, ויש לנהוג בה במשנה זהירות במקרים עתידיים.

אכן, צודק כבוד הרשם הבכיר כי טיסתם של התובעים אושרה, וכי הונפקו להם כרטיסי טיסה, וכי טיסתם, בשל ביטולי טיסות, עולה להגדרת החוק ל"טיסה שבוטלה". עוד צודק כבוד הרשם הבכיר כי הודעת חברת התעופה 14 ימים מראש, מאיינת את הדרישה לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה לחוק, ולא מייתרת את חובת חברת התעופה לפצות את התובעים בשירותי סיוע ובהשבה או בכרטיס טיסה חלופי.

בד בבד, כפי שטענו פעמים רבות בעבר, כאשר הדבר היה לטובת הנוסע, יש לבצע בלשון החוק פרשנות תכליתית, הרואה לעיניה את כללי הצדק וההיגיון, ולהימנע ככל הניתן מפרשנות דווקנית הרואה לעיניה את לשון החוק בלבד. דברים אלו יפים גם במקרה בו הפרשנות התכליתית הנכונה בנסיבות הענין, תוביל את בית המשפט לפסוק כנגד הנוסע ולטובת חברת התעופה בעלת הכיס העמוק, ואין לבצע בכך איפה ואיפה.

בנדון, במקרה בו הודיע חברת התעופה לתובעים ארבעה חודשים מראש על ביטול הטיסה ניתנו לתובעים, הלכה למעשה, ארבעה חודשים לתכנון את טיולם באופן הרצוי להם – זמן מספק, לכל הדעות, ואף לעורך דין תעופה המחמיר ביותר. התובעים, במודע, כאשר מונח בפנים זמן רב לתכנון הטיול, בחרו לרכוש טיסה חלופית מחברת התעופה עצמה, הכוללת שהייה של 3 ימים בפריז, בין היתר, יש להניח, כי ראו בחופשה בת שלושה ימים בפריז דבר חיובי, אשר עולה בקנה אחד עם רוח חופשתם וטעמם האישי.

יתרה מכך, אין זה רחוק מן ההיגיון להניח, כי הענין כולו דווקא היטיב עם התובעים ביחס למצבם הקודם, שהרי חופשתם גדלה במספר הימים, והם זכו, "על הדרך", לזכות גם בחופשה קצרה בפריז, מבלי הצורך לטוס לפריז במיוחד לשם כך.

לא זו אף זו, וודאי שכוונת המחוקק לא הייתה לאפשר לנוסעים, במקרה כדמות מקרה התובעים של ביטולי טיסות וכו', לנפוש חופשות קצרות ברחבי אירופה על חשבונן של חברות התעופה השונות, ועם כל הכבוד הראוי, מדובר בתוצאה שאינה מתיישבת עם ההיגיון הבריא – עובדה שלטעמנו, מספיק הייתה כדי להוביל את בית המשפט להכריע אחרת לגמרי בענין.

נוסיף, כי כבוד הרשם הבכיר יכול היה להגיע לתוצאה ההגיונית במקרה זה, גם בהסתמך על לשון החוק עצמה, בצירוף פרשנות נכונה. בסעיף 2 לחוק – "תנאים לזכאות להטבות", בסעיף קטן (ב)(1), מצוין כלהלן:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נוסע לא יהיה זכאי להטבות –

אם קיבל הודעה מאת מפעיל הטיסה, המארגן או נותן שירותי סוכנות נסיעות בדבר העברתו לטיסה אחרת מזו שאליה הונפק לו כרטיס הטיסה, והוא הגיע ליעדו הסופי במועד שהיה נקוב בכרטיס הטיסה המקורי"

הנה כי כן, יכול היה להקיש כבוד הרשם הבכיר את הפרשנות הנכונה מהוראת המחוקק ומתוכן הסעיף, אשר מורה כי במקרה שבו הנוסע הגיע ליעדו הסופי במועד שהיה נקוב בכרטיס הטיסה המקורי – דבר שקרה בנדון – לא יהיה זכאי הנוסע להטבה כלשהי.

המחוקק יצא מנקודת הנחה נכונה, כי במקרה שבו מגיע הנוסע לנקודת היעד במועד המתוכנן, לא חווה הנוסע נזק מהותי כלשהו, ומשכך, גם אין הוא זכאי להטבה כלשהי – שהרי כלל יסוד בשיטת משפטנו אנו, כי פיצוי, למעט חריגים נקודתיים, יעשה אך ורק כנגד נזק.

בנדון, הסכימו התובעים להקדים את חופשתם בשלושה ימים, וזכו בשל כך, לחופשה נוספת קצרה בפריז בת 3 ימים. כל ניסיון לפרש מציאות זו "כנזק" לתובעים, הנו חוטא למציאות, ולטעמנו, יש היה לפרש את פני הדברים אחרת ולהגיע לתוצאה שונה לגמרי.