Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק ביטול טיסות – תגובת שרשרת

מאמר זה יעסוק בתובענה מרתקת שעתידה להתדיין בין כותלי בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו, במסגרת ת"ק  27902-04-16 מירב שיקלי ואח' נגד השטיח המעופף בע"מ.

התובעים, הגישו תביעה בגובה 18,000 ש"ח בדבר עיכוב בטיסה של 15 שעות בהמראת טיסתם מת"א לרומא. במאמר זה, אנו נצמצם סכום תביעה זה, ונתרכז בשאלת זכאותם של התובעים בפיצוי לפי התוספת הראשונה בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012. כפי שביארנו מספר פעמים, הסעיף הרלוונטי לעילת תביעתם של התובעים הנו סעיף 6 לחוק, העוסק בביטולי טיסות \ עיכוב טיסות, וסומך ידיו על הגדרת החוק ל"טיסה שבוטלה", ובכך אין חדש.

השאלה המשפטית המרתקת שעולה מתובענה זו, נולדת מטענת ההגנה של הנתבעת אשר מתארת מסכת אירועים שהחלה בטיסה אחרת לגמרי, מרומא לת"א, אשר נאלצה לשוב על עקבותיה לאחר שהמריאה, וזאת בשל מצב בריאותי מדרדר של אחת מדיילות האוויר של צוות המטוס. הנתבעת מסבירה, כי חזרתו של המטוס לרומא, הוביל לשינוי מערכתי בזמני ההמראה של מטוסים נוספים, לעיכוב טיסות וביטולי טיסות, וכחלק מכך, חלפו מספר שעות עד שהמטוס עצמו קיבל אישור המראה נוסף, ועשה דרכו כמתוכנן, לת"א. אלא, שאין הדבר תם בכך, ובשל העובדה כי צוות המטוס כולו עבד שעות רבות ורציפות מעבר למתוכנן, לא יכול היה הצוות הנוכחי להמריא עם טיסתם של התובעים, כפי שאמור היה להתבצע בתכנון המקורי, עובדה אשר אילצה גיוס צוות חדש לחלוטין. יתרה מכך, הטיסה עצמה של התובעים אמורה הייתה לקבל אישור המראה חדש, דבר שגרר אף הוא המתנה בלתי מבוטלת, כאשר כל אלו מתנקזים לכדי 15 שעות של עיכוב בטיסה.

עיכוב בטיסה

הנתבעת, מבקשת לסמוך ידיה על ההגנה בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה (המוכר בעגה אף כחוק ביטול טיסות), הגורס כלהלן:

"הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות;"

כידוע, במקרה שתתקבל טענתה של הנתבעת, מתיירת זכאותם של התובעים לפיצוי כספי, מעבר לשירותי הסיוע שקיבלו בזמן אמת (ועל כך אין מחלוקת).

דיון: אילו היו הנוסעים חלק מטיסת רומא – ת"א שנאלצה לשוב על עקבותיה, וודאי כי מדובר בנסיבות בלתי מתוכננות, אשר מייתרות את זכאותם של התובעים לפיצוי כספי בתוספת הראשונה לחוק. מאידך, טיסת של התובעים, הלכה למעשה, לא חוותה אירוע בלתי מתוכנן או ביטולי טיסות כלשהן באופן ישיר, ומקורם של כלל השינויים שנגרמו לתובעים הנו בטיסה אחרת לגמרי, שהתובעים כלל לא הזמינו. לא למותר לציין, כי אין לטיסה זו זכר בכרטיסי הטיסה של התובעים ו\או במסמכי נסיעתם, ולא נדרש עיון של עורך דין תעופה כדי להבין כי טיסה זו כלל איננה חלק מההסכם שבין הצדדים.

ביטולי טיסות

משכך, השאלה המשפטית העומדת בפני בית המשפט הנה כלהלן: האם ניתן לגזור נסיבות בלתי מתוכננות אשר התרחשו בטיסה אחת, להחילן על טיסה שניה?

ננסה להציע פתרון לסוגיה המשפטית דרך דיון בשלושה מקרים היפותטיים. ראשית, נניח כי בעת נחיתתו של מטוס מסוים, נפגם מסלול בשדה התעופה, ובשל כך, נאסרו עד להודעה חדשה המראות ונחיתות במסלול זה. הדבר, מטבע הדברים, הוביל לשינויים רבים, לרבות: ביטולי טיסות ועיכוב טיסות בלוח הזמנים. האם חברות התעופה שטיסותיהן נדחו, יכולות להסתמך על טענת ההגנה בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה?

שנית, נניח שמטוס של חברת תעופה מסוימת קורקע בשל תקלה טכנית, ונאסרה עליו ההמראה עד להודעה חדשה, וכעת לחברת התעופה ישנו מטוס אחד פחות הזמין להטסת נוסעיה. בהתאם לזאת, כלל זמני ההמראות והנחיתות של חברה זו בלבד משתנים. האם חברת התעופה יכולה להסתמך על טענת ההגנה בסעיף 6(ה)(1) לחוק?

שלישית, נניח כי הטייס, שעתיד היה להמריא בטיסה מסוימת, חש ברע ואיננו יכול לבצע את הטיסה. כחלק מכך, מוזעק טייס כונן, אך הדבר לוקח פרק זמן מסוים, ועד שהטיסה מקבלת אישור המראה חדש, עוברות להן מספר שעות (נניח כי מדובר במקרים העולים לכדי ביטולי טיסות). עורך דין חברת התעופה רשאי להסתמך על ההגנות שבחוק?

כפי שניתן לראות, שלושת המקרים מסודרים בהתאם לעוצמת טענת ההגנה שבידי חברת התעופה, כאשר לטעמנו, במקרה הראשון ישנה בידי חברת התעופה טענת הגנה חזקה מאוד,  ובאחרון, חלשה ביותר. הדבר, לעניות דעתנו, נעוץ בצמד המילים "נסיבות מיוחדות".

ישנו מתחם אפור, רחב ידיים, של אירועים אשר לכאורה יכולים לחסות תחת כנפי צמד המילים "נסיבות מיוחדות", וכמובן, כמו במקרים רבים אחרים, מדובר בשאלה של פרשנות גרידא. בד בבד, כפי שברור לכל בר-דעת, יש צורך לקבוע למתחם האפור גבולות גזרה. ננסה להשתמש בגבולות הגזרה שקבע בית המשפט במקרים דומים, כדי להקיש על שלושת המקרים שהצגנו, ולבסוף על המקרה נשוא המאמר.

ראשית, לענין המקרה השלישי, הטייס החולה – דרישה הגיונית וסבירה בהחלט מחברת תעופה כי תדאג שיהיה כונן זמין להחלפת צוות אווירי, קל וחומר לטייס, שהנו בעל תפקיד מכריע בטיסה. לא יתכן, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה, כי חוסר יכולתו של אדם בודד לבצע את תפקידו, יגרור המתנה, עיכוב טיסות, ביטולי טיסות וכד' של טיסות ונוסעים רבים.

הדבר אף עולה בקנה אחד עם נוסחתו המפורסמת של המלומד לרד הנד, על פיה אדם הנו רשלן במקרה בו אמצעי הזהירות, שניתן היה לנקוט לשם מניעת הנזק, נמוך מעלות הנזק כפול ההסתברות להתרחשותו. במקרה דנן, אילו לא השכילה חברת התעופה להציב טייס כונן מתאים, והדבר גרר שעות של המתנה מן הנוסעים, היא תחשב לטעמנו לרשלנית, ולא תזכה להגנה בחוק שירותי תעופה.

המקרה השני, תקלה טכנית, בואר בהרחבה במאמר נפרד, ומסקנתו הסופית של בית המשפט, כפי שתיארנו שם, הנה כי תקלה טכנית תוכר כנסיבה מיוחדת ובלתי מתוכננת רק במקרים בהם תוכיח חברת התעופה כי מדובר בתקלה מערכתית, של היצרן, כזו שלא ניתן היה לחזותה ו\או למנעה בעזרת תחזוקה וטיפול שוטף מתאים.

המקרה השלישי, הנו ההופכי לחלוטין בעינינו מן המקרה השלישי, ונהיר כי לא ניתן לצפות, לכל הפחות מחברת התעופה עצמה, כי תמנע פגם שגרם מטוס אחר למסלול בשדה התעופה, ונגרמו בעטיו ביטולי טיסות. לטעמנו, מדובר "בנסיבות מיוחדות" בכל קנה מידה פרשני של עורך דין העוסק בתעופה ומכיר את הפרקטיקה, וחברת התעופה תזכה להגנות המתאימות.

עורך דין תעופה

הנה כי כן, נדמה כי השאלה מתנקזת סביב הבחינה – האם חברת התעופה עשתה \ לא עשתה, את המצופה ממנה כדי להתמודד עם אירועים מסוג אלו שהתרחשו? יתרה מכך, האם מדובר באירוע שניתן לצפות אותו, ולהתכונן אליו, או שמא מדובר באירוע בלתי-צפוי, אשר ההסתברות להתרחשותו כה נמוכה, ועלות המניעה שלו כה גבוהה (או בלתי אפשרית), שלא ניתן לצפות מחברת התעופה שתפעל אחרת מן האופן שפעלה?

בנדון, חברת התעופה נאלצה להשיב מטוס על עקבותיו בשל סכנת חיי אדם. אין ספק כי כלפי הטיסה הספציפית הזו, מדובר בנסיבות מיוחדות, ובאירוע שלא ניתן היה לטפל בו אחרת, וכלל ביטולי הטיסות שינבעו מכך, יזכו להגנת החוק. חיי אדם הנם ערך עליון, ופעולת חברת התעופה, אשר החליטה להשיב את המטוס לנקודת מוצאו, הנה סבירה בנסיבות הענין.

בד בבד, זו איננה השאלה שעל הפרק. בפועל, השאלה שעומדת מולנו ונדרשת להכרעה, הנה האם חברת התעופה צריכה הייתה להכין עצמה מראש למקרים בהם אחד ממטוסיה יקורקע \ יוקפא \ יצא מכלל שימוש בהפתעה וללא הודעה מוקדמת? האם, באותו האופן בו מצופה מחברת התעופה להעמיד טייס כונן, מצופה ממנה גם להעמיד מטוס כונן?

מבלי לקבוע מסמרות בענין, נגיד כי אנו משיבים על שאלה זו בחיוב. חברת התעופה צריכה להכין עצמה בפני אירועים בלתי צפויים, אשר מבלי להידרש לנסיבות הספציפיות, הובילו לכדי מציאות בה מטוס איננו מסוגל להמריא. אכן, הקפצת המטוס הכונן עלולה לקחת פרק זמן מסוים, והכל תלוי במיקומה של הטיסה שקורקעה, בגודלו ומרכזיותו של שדה התעופה, וכו'.

בד בבד, במקרה דנן, ידעה חברת התעופה כי מטוסה עושה דרכו בחזרה לרומא, ויכולה הייתה, כבר באותו המועד להתכונן ולטפל בשינויים הבלתי צפויים שעתידים להתרחש מכך, לרבות האפשרות הריאלית להחלפת כלל הצוות האווירי ולעיכוב טיסות שעשוי לקרות. עצם העובדה כי טיסתם של התובעים נדחתה פעם אחר פעם, וכי רק לאחר 15 שעות עיכוב בטיסה, המריאה האחרונה ליעדה, הנה הראיה הטובה ביותר לכך שחברת התעופה לא הכינה עצמה מראש, ולא טיפלה באירוע באופן מספק, בטח לא כזה אשר אמור להעניק לה את המגן שמציע סעיף 6(ה)(1) לחוק העוסק בביטול טיסות.

לסיכום, לא נותר לנו אלא להמתין, ולראות האם דעתנו תתקבל, או שמא יכריע בית המשפט אחרת.