Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק ביטול טיסה – מה הדין כאשר הטיסה מתבטלת כתוצאה מתקלה טכנית?

במאמר זה נבאר מושג עמום המופיע פעמים רבות בתובענות בדבר חוק ביטול טיסות \ עיכוב בטיסה \ איחור טיסה וכד' – "תקלה טכנית". לרוב, נתקל במושג זה כטענת הגנה של המוביל האווירי וגורמי התיירות השונים, בניסיונם להיחלץ מחובת הפיצוי שבדין. לאחר כניסתו לתוקף של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, בתאריך 16.08.2012, החלו בתי המשפט השונים להתמודד עם הוראותיו, ועם השינויים העולים ממנו ביחס לדין הקודם, ולענייננו, עם הפרשנות הנכונה של המושג: "תקלה טכנית", והמשמעויות העולות מכך.

עיכוב בטיסה

במאמר זה, נביא את המקרה השלישי במספר שנדון בבתי המשפט בישראל מאז כניסתו של החוק, ת"ק 44155-12-15 רוזנבוים ואח' נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, כאשר נקדים ונציין, כי בשני המקרים הקודמים, חלוקים היו דעות השופטים בנושא. למעשה, מצא עצמו כבוד השופט יחזקאל הראל, במצב בו עומדות בפניו שתי פסיקות סותרות, והוא נדרש להכריע ביניהן.


"לטענת הנתבעת, העיכוב בטיסה נבע מתקלה טכנית בלתי צפויה, אשר מטבע הדברים לא הייתה בשליטתה. מה גם שעשתה את כל המאמצים האפשריים כדי למצוא פתרון חלופי בזמן אמת, ולהקל על נוסעיה כאשר במקביל דאגה לטפל בהם. מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי כתוצאה מאותה תקלה טכנית באחד ממנועי המטוס שהצריכה החלפת המנוע, עשתה את כל המאמצים על מנת למצוא פתרון חלופי להטסת הנוסעים לפריז בשיא עונת הקיץ – כך עלה בידיה לחכור מטוס של חברה צ'כית, אשר הטיס את התובעים לפריז למחרת היום בשעה 07:50."
ראשית, לתיאור האירועים – התובעים רכשו מן הנתבעת שני כרטיסים לטיסה סדירה מת"א לפריז, לתאריך 20.08.2012 (4 ימים בלבד לאחר כניסתו לתוקף של חוק שירותי תעופה בפועל, בשל עיכוב טיסה, ולמעשה, ביטול טיסה בהתאם להגדרת החוק, טסו התובעים רק למחרת היום, בתאריך 21.08.2012 לצרכי ההמחשה, נביא את טענות הנתבעת כפי שעלו בדיון:

ביטולי טיסות

במילים פשוטות, ניתן להבחין בניסיון הנתבעת להתאים את השתלשלות האירועים להוראות החדשות (דאז) של חוק שירותי תעופה, כשהיא טוענת, הלכה למעשה, ש"תקלה טכנית" הנה ענין בלתי צפוי במהותו, שאינו בשליטתה, וכך גם מאמציה למצוא מטוס חלופי בזמן אמת.

בבואו להכריע בפרשנות חוק שירותי תעופה לענין זה, עמדו בפני בית המשפט, כאמור לעיל, שתי פסיקות סותרות – הראשונה, מפי כבוד הרשמת הבכירה רנה הירש, במסגרת ת"ק (ראשל"צ) 26665-09-12 קנר נ' ארקיע קווי תעופה ישראלית בע"מ אשר בוטל במסגרת (רת"ק (מרכז) 6040 -01-13 אורי קנר נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ), שם הגיעה כבוד הרשמת למסקנה כי תקלה טכנית כן עולה להגדרת תקלה בלתי צפויה שאינה בשליטתו של המוביל האווירי, ונימקה כלהלן:

"החוק אינו דורש כי חברת התעופה תעשה כל שביכולתה כדי לקצר את העיכוב לאחר ביטול הטיסה, אלא שתעשה כל האפשר כדי למנוע את ביטול הטיסה. מכאן, שהנתבעת צריכה להוכיח רק כי לא היתה לה כל שליטה על ביטול הטיסה וכי גם אם היתה עושה כל אשר ביכולתה, לא היתה יכולה למנוע את ביטול הטיסה.

הנתבעת אינה מחייבת לעשות "כל אשר ביכולתה" כדי למצוא טיסה חלופית לזו שבוטלה, מוקדם ככל האפשר ובכל עלות שהיא. לדעתי אין לחייבה לעשות כן ללא מגבלה תקציבית או שיקול כלכלי כלשהו.

לטעמי, אין חולק שביטול טיסה בשל תקלה טכנית ממשית אינה בשליטת הנתבעת. כך גם ביטול הסיכום לחכירת מטוס חלופי מחברת התעופה הטורקית לא היה בשליטת הנתבעת. אני סבורה שהנתבעת יצאה ידי חובתה באיתור וחכירה של מטוס חלופי (וזאת לא פעם אחת כי אם פעמיים) ולא ניתן להטיל עליה חובה מעבר לכך, חובה שתהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין.

לפיכך אני קובעת כי במקרה נשוא התביעה לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת בנסיבות  האמורות, ולפיכך התובע אינו זכאי לפיצוי כספי על פי החוק, אלא להשבת יתרת הוצאותיו בלבד".

מנגד, במסגרת ת"ק (ת"א) 32988-10-12 איילה שושנה גסקו נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, כשפסק הדין שדלעיל עומד לנגד עיניו, סבר כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר אחרת לגמרי, בקבעו כך:

"נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת הנתבעת יכולה להיות תנאי מזג אויר קיצוניים, אירוע מלחמה, בעיה באספקת דלק וכו'. מדובר ברשימה שאינה סגורה.

לטעמי תקלה טכנית הינה בשליטה של הנתבעת, אם על ידי קניית מטוסים חדשים יותר, או העמדת מטוס חלופי .

הובאה לעיוני פסק דינה של כב' הרשמת הבכירה רנה הירש בת.ק. 26665-09-12 [פורסם בנבו] שם נקבע כי תקלה טכנית ואי מציאת מטוס חלופי הינן נסיבות מיוחדות .

לטעמי, לא תקלה טכנית ולא אי מציאת מטוס חלופי אינן נסיבות מיוחדות ואם מקבלים את הפרשנות המוצעת שם הרי שהחוק למעשה לא בא לשנות את המצב שהיה קיים בטרם כניסתו של החוק לתוקף וחזקה על המחוקק שהוא רצה לשנות את המצב הקיים.

על המחוקק לתת את דעתו האם קיימת סתירה בין החוק לבין האמנה (אמנת מונטריאול), אולם הפרשנות הנכונה של החוק לטעמי היא כי תקלה טכנית חמורה ככל שתהיה ובלתי נמנעת ככל שתהיה אינה מהווה נסיבה מיוחדת.

כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין, כך לטעמי גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום .

אם המחוקק רצה לציין תקלה טכנית כנסיבה מיוחדת היה מציין זאת במפורש בחוק .

בפסק דינו, מקבל כבוד השופט יחזקאל הראל את טענות התובעים, דוחה את טענות המוביל האווירי, ומקבל את התובענה באופן חלקי. למעשה, מאמץ כבוד השופט יחזקאל הראל את גישתו של כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר, ומסייגה במעט, כלהלן:

"לטעמי, תקלות טכניות המתרחשות בשל פגם נסתר במטוס, שנגרם במהלך ייצורו של המטוס והמביא להחלטה של יצרנית המטוס על קרקוע כל המטוסים המשמשים את כל חברות התעופה בעולם, עד לאיתור הגורם או תיקון התקלה, יכול להיחשב כנסיבה מיוחדת המקנה פטור למוביל.

סבורני כי תקלה טכנית אינה נסיבה מיוחדת משעסקינן בכלי תחבורה שמאופיים ואופן תפעולם תתכנה תקלות שהן גם פונקציה של שימוש ורמת תחזוקה.

גם אם היה מקום לקבוע כי תקלה טכנית הינה בגדר נסיבה "מיוחדת", עדיין היה על המוביל להוכיח כי אותה תקלה ספציפית לא הייתה בשליטתו, וכי גם אם היה עושה כל שביכולתו לא היה יכול למונעה.

במקרה דנן, הנתבעת הסתפקה בהגשת תיעוד המלמד על טיפולים ותחזוקה במטוסיה, מבלי להידרש למטוס המסוים נשוא התביעה ולמהות התקלה, ומבלי להבהיר ולהוכיח מדוע לא התגלתה ומדוע לא נמנעה עוד קודם לכן."

כלומר, לדידו של כבוד השופט יחזקאל הראל, על מנת שתתקבל טענת "תקלה טכנית", כגורם בלתי צפוי שאינו נתון לשליטתו של המוביל האווירי, על האחרון להוכיח כי מדובר בפגם נסתר במטוס, שנגרם במהלך יצורו, והביא להחלטה גורפת של היצרן על קרקוע כלל המטוסים מסדרה זו בכל העולם, עד לאיתור התקלה וטיפולה. יתרה מכך, אף אילו תתקבל הטענה כי "תקלה טכנית" הנה נסיבה "מיוחדת" כהוראות חוק שירותי תעופה, חובת ההוכחה הנה על המוביל האווירי, להראות כי אותה התקלה הספציפית לא הייתה בשליטתו, וגם אם היה עושה כל לאל ידיו, לא היה יכול למנעה. בנדון, לא נעשה הדבר, ולדעת כבוד השופט, הגשת תיעוד המלמד על טיפולים ותחזוקה במטוסים גרידא, מבלי להידרש למטוס המסוים נשוא התביעה ולמהות התקלה, ומבלי להבהיר ולהוכיח מדוע לא נתגלתה ונמנעה התקלה עצמה, לא עומדים בנטל ההוכחה המוטל על המוביל.

עורך דין תעופה

ברומם של דברים, ראוי להוסיף, כי הוכחת ענין שכזה איננו דבר שבפשטות. לשם כך, על המוביל האווירי להידרש להוצאות כספיות בלתי מבוטלות, לרבות הבאת בעלי משרות בכירות לעדות בבית המשפט, המצאת מסמכים רשמיים, וכד' אשר לרוב, ולו באופן פרקטי-תועלתי, מייתרות עבור המוביל את כדאיות העניין מלכתחילה. משכך, פעמים רבות, במיוחד בערכאות התביעות הקטנות, אנו מבחינים במובילים אוויריים הטוענים טענת "תקלה טכנית" בעלמא, ללא אסמכתאות מתאימות, תוך ידיעה מראש, שככל הנראה, לא תתקבל הטענה על-ידי בית המשפט.