Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי") בטיסת "קונקשיין"

במאמר זה נעסוק במקרים בהם נרכשו טיסות הכוללות עצירת ביניים, ובעגה המוכרת: "טיסות קונקשיין". פעמים רבות, הן בשל הרצון להוזיל את מכירו של כרטיס הטיסה, הן מטעמי תכנון הנופש, ולעיתים בהעדר אפשרות אחרת, צרכנים רבים רוכשים טיסות הכוללות עצירות ביניים במדינה מסוימת, בה מחליפים הנוסעים מטוס, וממשיכים ליעדם. ראוי לציין, כי ישנן טיסות ארוכות (או מוזלות במיוחד) הכוללות אף מעבר לעצירת ביניים אחת.

פיצוי על איחור בטיסה

באופן טבעי, ולאחר חקיקתו של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, שהנו דבר החקיקה המרכזי המסדיר מקרים של ביטול טיסות, עיכוב טיסה, איחור טיסה וכד', עולה השאלה כיצד מתמודד החוק עם טיסות שאינן ישירות ממדינת המוצא למדינת היעד.

יתרה מכך, ראוי להרחיב את היריעה מעט ולהוסיף, שאיחור טיסה במקרה של טיסת ביניים, הנו קריטי ביותר, ועלול להותיר את הצרכן חסר אונים במדינה זרה, וזאת בשונה ממקרה שבו ישנו עיכוב טיסה \ ביטול טיסה במדינת המוצא, בה, חרף עוגמת הנפש, יכול הצרכן לשוב לביתו.

חוק שירותי תעופה

כעת נבחן את תוכן חוק שירותי תעופה (המוכר גם כ"חוק ביטול טיסות") –  המחוקק אכן ראה בעין דומה את האקוטיות שבסוגיה, והסדירה בסעיף 3(ב)1 – "סוגי ההטבות", כלהלן, לענין 'השבת תמורה':

"נרכש כרטיס טיסה לטיסה הכוללת חניית ביניים אשר מופעלת על ידי אותו מפעיל טיסה, והתקיימה עילה מזכה בקטע מהטיסה – יהיה הנוסע זכאי לקבל את מלוא התמורה ששולמה בעד כרטיס הטיסה גם אם קטע מהטיסה התקיים בפועל ובלבד שהנוסע לא הגיע ליעד הסופי; הגיע הנוסע ליעד הביניים בטיסה כאמור והחליט שלא לטוס ליעדו הסופי המקורי עקב העילה המזכה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל הטיסה, ללא תמורה, גם כרטיס טיסה בחזרה לנקודת המוצא, בנוסף להשבת התמורה"

במילים פשוטות, המחוקק, בחוק שירותי תעופה, מתייחס לכמה מקרים: הראשון, מקרה קלאסי, קרי: מדובר בטיסה הכוללת מספר מקטעים, ובאחד מהם (לא משנה איזה), נגרמת לצרכן "עילה מזכה" (איחור טיסה, ביטול טיסה, עיכוב טיסה וכד' – והכל לפי תוכן החוק). במקרה שכזה, יהיה זכאי הנוסע לקבל בחזרה את מלוא התמורה ששילם עבור כרטיס הטיסה, והכל בתנאי שהנוסע לא הגיע ליעדו הסופי. המחוקק מרחיב, ובנוסף לכך, שם את הכדור בידיו של הנוסע לכלכל את המשך מסעו – במקרה שהתקיימה עילה מזכה ביעד הביניים (בקונקשיין), ומתקיימת כלפי הנוסע עילה מזכה, רשאי האחרון אף להחליט שלא להמשיך את טיסתו ליעדו הסופי. במקרה שכזה, הנוסע יהיה זכאי ממפעיל הטיסה, בנוסף להשבת התמורה המלאה על כרטיס הטיסה, גם לכרטיס טיסה חזרה לנקודת המוצא.

פיצוי על עיכוב בטיסה

הנה כי כן, ניתן להיווכח כי המחוקק רואה בחומרה יתרה שינויים בלוח הטיסות במקרים של טיסות הכוללות חניית ביניים, ומגדיל במקרים אלו את חבילת הפיצוי והאפשרויות העומדות בפני הצרכן.

המקרה השני, הנו מצב שבו רכש הצרכן כרטיס טיסה "הלוך-ושוב", כתוכן הסעיף העוקב, 3(ב)2, הגורס כלהלן:

"נרכש כרטיס טיסה הלוך ושוב, לרבות כרטיס טיסה הלוך ושוב לטיסה הכוללת חניית ביניים, והתקיימה עילה מזכה בטיסה הלוך מנקודת המוצא – יהיה הנוסע זכאי לקבל את מלוא התמורה ששולמה בעד כרטיס הטיסה; התקיימה עילה מזכה בטיסה בחזרה מהיעד לנקודת המוצא – יהיה הנוסע זכאי לקבל את מחצית התמורה ששולמה בעד כרטיס הטיסה; לעניין כרטיס טיסה כאמור לטיסה הכוללת חניית ביניים – התקיימה העילה המזכה בטיסה הלוך, והנוסע הגיע ליעד הביניים, ובשל העילה המזכה החליט שלא לטוס ליעדו הסופי המקורי עקב העילה המזכה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל הטיסה, ללא תמורה, גם כרטיס טיסה בחזרה לנקודת המוצא, בנוסף להשבת התמורה"

המחוקק מבדיל בין שני תתי-מקרים שונים: הראשון, בו מתרחשת העילה המזכה בטיסת ההלוך – או אז, פני הדברים זהים לנאמר דלעיל, והנוסע יהיה זכאי להשבה מלאה של עלות כרטיס הטיסה, וזאת חרף העובדה שמדובר בעלויות גבוהות יותר (שהרי כרטיס טיסה 'הלוך-ושוב' יקר יותר מכרטיס לכיוון אחד). המקרה השני, הנו מצב בו מתרחשת העילה המזכה בטיסת החזור, אז זכאי הנוסע למחצית התמורה בלבד (שהרי מימש את טיסת ההלוך במלואה וללא דופי).

עיכוב בטיסה פיצוי

כמוכן, גם כאן מותיר המחוקק את אפשרות הבחירה בידי הנוסע, ובמקרה שבו החליט האחרון, בטיסת ההלוך, שלא להמשיך את טיסתו המקורית עקב התרחשות העילה המזכה, זכאי הוא לקבל ממפעיל הטיסה, בנוסף להשבה המלאה (והיקרה יותר), גם כרטיס טיסה בחזרה לנקודת המוצא.

לסיום, ראוי להעיר, כי בשונה ממקרים ברי פיצוי שונים הפזורים לאורכו של חוק שירותי תעופה, במקרה בו מחליט התובע שלא להמשיך את טיסתו, זכאותו לכרטיס טיסה בחזרה לנקודת המוצא, הנה מול 'מפעיל הטיסה' בלבד, ולא גם מן 'המארגן'. ניתן להניח, כי ההיגיון העומד מאחורי צמצום זכאותו של הצרכן במקרה שכזה, נובע מכך ש'המארגן' איננו מפעיל טיסות באופן סדיר ושוטף, וקשה יהיה להשית עליו חובה שכזו, שיתכן ולא תעמוד לרשותו האפשרות המעשית למלא.

פיצוי על ביטול טיסה

לסיכומם של דברים, אנו למדים כי המחוקק בחוק שירותי תעופה, לא העלים מעיניו את המציאות הנפוצה הכוללת רכישת טיסות הכוללות עצירת ביניים, וביקש להעמיד את הפיצוי וזכאותו של הצרכן ברף גבוה יותר מטיסות ישירות. בידי הצרכן הזכאות להשבת תמורה מלאה, ללא קשר האם מדובר בכרטיס טיסה לכיוון אחד, או הלוך-ושוב, וכן, בכל אופן, שמורה בידיו האפשרות להחליט האם להפסיק את דרכו למדינת היעד ולשוב על עקבותיו בחזרה לנקודת המוצא, ואילו החליט כן, זכאי הוא לקבל ממפעיל הטיסה כרטיס טיסה מתאים.