Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

האם חוק שירותי תעופה רלוונטי במקרה בו טיסה ששבה על עקבותיה?

 

מאמר זה עוסק במקרה מעניין שהגיע לאחרונה לכותלי בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה במסגרת 30171-10-15 סנדרי ואח' נגד איזי גו בע"מ ואח', שם עלתה לדיון קושיה משפטית יוצאת דופן, אשר לבסוף הוכרעה בהסכם פשרה שבין הצדדים. אנו נבקש להעלותה לדיון, וננסה לבארה.

פיצוי על איחור בטיסה

כידוע, חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012, הנו דבר החקיקה המרכזי שמסדיר מקרים של אי-סדירות בביצוע טיסות, לרבות: ביטול טיסות, עיכוב טיסה, איחור טיסה וכד'.

חוק שירותי תעופה

בשונה ממקרים רבים המוכרים לנו ואשר תחולתו של חוק שירותי תעופה עליהם איננה מוטלת בספק, טיסתם של התובעים בתובענה 30171-10-15, המריאה במועדה וללא אירועים מיוחדים. דא עקא, שלאחר זמן קצר, בשל בור שנפער בשדה התעופה שברודוס, נאלץ מטוסם של התובעים לשוב על עקבותיו, ונחת בחזרה בנתב"ג. עקב השתלשלות אירועים זו, נאלצו התובעים להמתין למעלה מ-12 שעות עד להוצאת טיסה חלופית, אשר התרחשה לבסוף רק בשעת ערב מאוחרת (וזאת לאחר שהתובעים שוהים כמעט יום שלם בשדה התעופה בישראל).

בכתב תביעתם, ביקשו התובעים לסמוך ידיהם על חוק שירותי תעופה, וטענו כי מדובר ב"טיסה שבוטלה" כהגדרת החוק. לשיטתם של התובעים, מדובר באיחור טיסה הגבוה מ-8 שעות ביחס למועדה המקורי, כמופיע על גבי כרטיס הטיסה. בהתאם לזאת, דורשים התובעים את הפיצויים הכספיים המגיעים להם, והמופיעים בתוספת הראשונה לחוק.

פיצוי על עיכוב בטיסה

מנגד, טענו הנתבעות כי חוק שירותי תעופה כלל אינו חל במקרה דנן, שהרי טיסתם של התובעים יצאה במועדה המקורי אל הפועל, ומדובר במקרה אחר לגמרי, שאינו רלוונטי לתוכנו של חוק שירותי תעופה. הנתבעת סומכות אף הן ידיהן על לשון הגדרת החוק, הגורסת כלהלן:

"טיסה שבוטלה" – כל אחת מאלה, ואולם לא יראו שינוי במספר הטיסה כשלעצמו כטיסה שבוטלה:

  • טיסה שלא התקיימה;
  • טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור שנקבע לפי סעיף 6(ח);"

(ההדגשות אינן במקור)

לטענת הנתבעות, המקרה דנן אינו עולה לכדי אף אחד מן החלופות המוצעות, שהרי טיסתם של התובעים התקיימה בפועל, ובנוגע לחלופה השניה – וודאי שאינה מתאימה, שהרי טיסתם של התובעים המריאה במועדה, ללא איחור כלשהו. עוד הוסיפו הנתבעות, שהלכה ידועה היא, כי המחוקק איננו משחית מילותיו לריק, ובדאי כי אילו היה מבקש שמקרים מסוג אלו יחסו תחת כנפי החוק, היה מנסח את לשון הסעיף באופן המתאים.

עיכוב בטיסה פיצוי

הנה כי כן, כפי שניתן ללמוד, עתידה הייתה לעמוד בפני כבוד בית המשפט דילמה פרשנית מרתקת – מחד, אילו יבקש בית המשפט לעמוד במדויק בהוראות לשון החוק, לכאורה, טיסתם של התובעים אכן לא עומדת באף אחד מן הקריטריונים המוצעים בחוק שירותי תעופה לענין "טיסה שבוטלה". מנגד, אילו יבקש בית המשפט לאמץ גישה פרשנית רחבה יותר, המבקשת לתור אחר תכליות החוק וההיגיון שמאחורי הכתוב, יתכן ויגיע לתוצאות ההפוכות לגמרי.

לא נותר לנו (ולסקרנותנו) אלא להצטער שדילמה משפטית זו לא עמדה לבסוף תחת זכוכית המגדלת של בית המשפט, ובד בבד, להציע פרשנות משפטית משלנו. לדידנו, אילו הייתה מגיעה תובענה זו לכדי הכרעה, היה על בית המשפט לסטות מן הפרשנות הלשונית הדווקנית, ולהשתמש בכלים פרשניים מרחיבים יותר, ונסביר.

אכן, צודקות הנתבעות בטענתן כי המחוקק בוחר את מילותיו בקפידה, ועל בית המשפט לנסות ולפרש את לשון החוק באופן התואם ביותר לתוכן. בד בבד, הלכה ידועה נוספת היא, שעמידה דווקנית על לשון החוק איננה גוברת על כללי הצדק הטבעיים וההיגיון הבריא. בפועל, מדובר בתובעים אשר טיסתם עתידה הייתה להתבצע בשעות הבוקר, ובפועל, המריאו ליעדם בשעת ערב מאוחרת. לטעמנו, עצם העובדה שטיסתם של התובעים המריאה בפועל, ללא איחור טיסה, איננה משנה מאומה לענין זה. נמשיך ונשאל, מה היה קורה אילו כלל הנוסעים היו ישובים במטוס, זה היה מתחיל את תהליך ההמראה, אך לאחר שהתרומם מעט מן הקרקע, היה נאלץ בשל נסיבות כלשהן לנחות מיד ולבטל את הטיסה? האם עצם העובדה שהמטוס התנתק פיזית מן הקרקע מסירה לחלוטין את תחולתו של חוק שירותי תעופה? וודאי שלא, ומדובר בפרשנות החוטאת למציאות.

פיצוי על ביטול טיסה

נרחיב ונגיד, כי לטעמנו, בכל הקשור להגדרת החוק, "טיסה שהמריאה" – הנה טיסה שגם "נחתה" ביעדה, שכן אחרת, אין טעם כלשהו להמראתה מלכתחילה, ומדובר בתוצאה ופרשנות אבסורדית.

ראוי לציין, כי לא מדובר ביעוץ משפטי, וכל מקרה אמור להיבחן בהתאם לנסיבותיו. בד בבד, אין לנו אלא להמתין לפסיקה של בית המשפט במקרה עתידי דומה, תוך תקווה וציפייה כי תאומץ פרשנותנו.