Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

אחריות סוכן נסיעות וחברת התעופה בקשר לאשרת כניסה

אחריות סוכן נסיעות וחברת התעופה בקשר לאשרות כניסה

התובע רכש באמצעות הנתבעת סוכנות הנסיעות, כרטיסים לטיסה בנתיב תל אביב – מומביי – דלהי בסך כולל של 4,500 ₪. בהתאם לכרטיס הטיסה שהונפק על ידי חברת התעופה הוסכם כי פרטי הטיסה יהיו כדלקמן: טיסת אל על שמספרה 71LY, תל אביב – מומביי ביום 3.10.11, שעת המראה מתוכננת 20:20 (להלן: "מקטע ראשון"). טיסת ג'ט איירוויס שמספרה 3079W, מומביי – דלהי ביום 4.10.11, שעת המראה מתוכננת 11:15 (להלן: "מקטע שני"). כמו כן, התובע רכש ביום 6.9.12 באופן עצמאי כרטיס לטיסת ספייסג'ט. בהתאם לכרטיס שהונפק נקבע כי פרטי הטיסה יהיו כדלקמן: טיסת ספייסג'ט שמספרה SG45 דלהי – קטמנדו ביום 4.10.11, שעת המראה מתוכננת 03:50 (להלן: "מקטע שלישי").

חוק ביטול טיסות

התובע התייצב בדלפקי חברת התעופה בנתב"ג ביום 3.10.12, לצורך שליחת הכבודה וזאת לאחר שביצע בביתו "צ'ק אין" באמצעות המערכת הממוחשבת. במעמד שליחת הכבודה בדקה נציגת חברת התעופה את דרכנו של התובע ואת המסמכים הנוספים שהיו בידיו, ולאחר שווידאה שיש בידיו את כל המסמכים הדרושים לטיסה אפשרה לו לשלוח את הכבודה לבטן המטוס. התובע ביצע את המקטע הראשון בהצלחה ונחת ביום 4.10.11 בשעה 08:00 בדלהי. אולם, להפתעתו הרבה, כאשר הגיע לבצע את המקטע השני (דלהי – בומבי) הוא לא הורשה להמשיך ע"י עובדי הרשות התעופה המקומיים, בטענה שאין בידיו אשרת כניסה.

עובדי הרשות הסבירו לתובע, כי היות והמקטע השני מתבצע מהטרמינל של טיסות הפנים היה עליו להחזיק באשרת כניסה להודו. כל ניסיונותיו של התובע להסביר לעובדי הרשות כי הוא אינו מתכוון לשהות בהודו אלא כל רוצנו לטוס מדלהי לבומבי ומשם להמשיך לקטמנדו, עלו בתוהו. התובע שנחת כאמור ביום 4.10.11 בשעה 08:00 בדלהי, נאלץ בלית ברירה ובאכזבה רבה לעלות עוד באותו היום (בשעה 23:00), על מטוס של הנתבעת 1 ולשוב לישראל. ממכתב תלונה שנשלחו אל הנתבעות עולה כי הנתבעת 1 בחרה להסיר את אחריותה ולגלגל אותה לפתחה של סוכנות הנסיעות, ואילו הנתבעת 2 לא טרחה בכלל להשיב לעצם הפנייה.

הטענות שהעלה התובע בכתב התביעה כנגד חברת התעופה היו כי הנזקים שנגרמו לו נובעים בשל התרשלות נציגת חברת התעופה בכך שלא בדקה טרם העלייה למטוס כי לתובע אין אשרת כניסה להודו.

הטענות שהפנה התובע כנגד סוכנות הנסיעות היו כי היא לא החתימה אותו על מסמך כלשהוא המיידע אותו כי יש צורך בהוצאת אשרת כניסה בנתיב הטיסה שנבחר וחמור מכך, הדברים לא נאמרו לו אף בעל פה ע"י סוכן הנסיעות (אשר אינו מועסק יותר בחברה).

פסק הדין צריך להינתן בזמן הקרוב.