Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

פיצוי על ביטול טיסה

פיצוי על ביטול טיסה

פסק-דין (ת"ק) 2205/06

השאלות העומדות לדיון הן:

1)    האם על הנתבעת לפצות את התובע בגין איחור התובע להגיע לטיסה מספרד למכסיקו? אם כן;

2)    מהו סכום הפיצוי בגין איחור בטיסה?

3)    מהי חלוקת האחריות בין הנתבע, צד ג' וצד ד'?

כללי:

בעלי הדין:

התובע הינו תושב ישראל, אשר הזמין כרטיסי טיסה מאת הנתבעת, איסתא ישראל בע"מ.

הנתבעת, איסתא ישראל בע"מ (להלן-"איסתא") הינה סוכנות נסיעות.

צד ג', איבריה נתיבי אוויר ספרדיים (להלן-"איבריה") הינה חברת תעופה מספרד.

צד ד', אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן-"אל-על") הינה חברה תעופה מישראל.

בין איבריה לאל-על קיימים קשרי מסחר להטסה הדדית של נוסעים בנסיבות המנויות בהסכמים שביניהן.

תביעת התובע בגין איחור טיסה:

ביום 9.11.05 הזמין התובע מאת הנתבעת כרטיס טיסה מנתב"ג לבואנוס איירס שבארגנטינה. מועד הטיסה מנתב"ג נקבע ליום 29.11.05 שעה 06.40. מועד החזרה של התובע ארצה נקבע ליום 5.1.06, דהיינו לאחר כ-38 ימים. באיסתא נאמר לתובע כי כרטיס הטיסה הוא של חברת איבריה, וכי לאיבריה יש "דיל" עם חברת אל-על, לפיו נוסע הרוכש כרטיס טיסה בחברת איבריה לטיסה מנתב"ג לבואנוס איירס , יטוס עם חברת אל-על עד מדריד (טיסה של כארבע וחצי שעות), ינחת במדריד, ימתין 45 דקות, כאשר בזמן ההמתנה יעלה על מטוס של חברת איבריה, אשר יטיס אותו לבואנוס איירס.

איסתא קבעה לתובע את מסלול הטיסה וזמני ההמתנה בהתאם לזמני המעבר המינימליים שנקבעו בין איבריה ואל-על למעבר ממטוס למטוס.

איחור של 20 דקות בנחיתה

ביום 29.11.05 יצאה טיסת אל-על במועד, אך היה איחור של 20 דקות בנחיתה. במסגרת הדיונים בתיק זה לא הובררה סיבת האיחור, אם כי נטען באופן כללי שהאיחור היה עקב נסיבות שאינן תלויות חברת אל-על, אלא עקב נסיבות התלויות בנמל התעופה במדריד. בכל אופן, התובע נחת במדריד בשעה 11.35 במקום בשעה 11.15, וחסרו לו 25 דקות לצורך ההגעה למטוס חברת איבריה אשר אמור היה להטיסו לבואנוס איירס. דהיינו, לא עמד לרשותו של התובע הזמן המינימלי של מעבר ממטוס למטוס.

תוצאות איחור הטיסה והשפעתה על הנוסע

כתוצאה מהאיחור בהגעה למדריד, לא התירו לתובע לעלות לטיסת איברה לבואנוס איירס ביום 29.11.05, ומכאן ואילך החלה פרשה של טלטלות שטולטל התובע במשך יומיים, כאשר התובע נאלץ להגיע לנמל התעופה במדריד על חפציו לפחות 3 פעמים, והמתין שעות רבות, עד שביום 1.12.05 עלה לטיסת איבריה לבואנוס איירס.

חברת אל-על דאגה לשכן את התובע בבית מלון בכל עת שהותו במדריד, כך שלתובע לא נגרמו הוצאות שהייה במדריד.

התובע תבע מהנתבעת את הסך 9,792 ₪, אך לא פירט את ראשי הנזק מהם מורכב סכום התביעה. מהנתונים העולים מנספחי כתב התביעה עולה שהתובע תובע את עלות כרטיס הטיסה בסך 6,792 ₪ ופיצויים בגין עגמת נפש בסך 3,000 ₪.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי למעשה לא קיבל את אשר התחייבה כלפיו חברת איסתא.

חברת איסתא טוענת כלפי חברת איבריה שלא קיימה את התחייבותה להטסת התובע, למרות שהיא קבעה את טיסת ההמשך בהתאם לזמן המינימלי שמסרו לה חברות התעופה לגבי טיסות המשך בנמל התעופה במדריד.

חברת איבריה טענה שהאחריות לאי הגעת התובע לטיסת ההמשך הינה באחריות חברת אל-על, שכן היא ביצעה את הטיסה בפועל.

חברת אל-על טענה שהאיחור לא נבע בגין איחור שלה ביציאה מנתב"ג, אלא עקב נסיבות להן אחראי נמל התעופה במדריד.

העדויות:

בישיבת יום 18.4.07 הסכימו למעשה ב"כ החברות שכל האמור בכתב התביעה נכון, והתובע נשאל אך ורק לגבי מימון שהותו במדריד, ואמר שחברת אל-על סידרה עבורו את המלון, ולא נאלץ לשלם כל סכום שהוא בגין שהותו במדריד.

היתה מחלוקת בין החברות האם בשנת 2005 היה זמן ההמתנה לטיסת המשך 45 דקות או 75 דקות, אך לאחר בדיקה הודיעו לבית המשפט שזמן ההמתנה לטיסת המשך בשנת 2005 היה 45 דקות.

חברת איבריה וחברת אל-על סיכמו בכתב את טענותיהן, על פי בקשתן, כאשר הנתבעת ציינה שכל טענותיה כתובות בכתב ההגנה ובהודעה לצד ג'.

דיון ומסקנות:

האחריות לעיכוב הטיסה:

כל בעלות הדין טענו לתחולתו של חוק התובלה האוירית, ה'תש"מ-1980 (להלן-"החוק"), אשר מחיל בישראל את הוראות אמנת ורשה בדבר תובלה בינלאומית. חברת איבריה וחברת אל-על הסתמכו על פסק דינה של כב' השופטת ריבה שרון מיום 21.3.07 בתביעה קטנה (ראשל"צ) 290/07 נסים שלומית ואח' נ. הדקה התשעים בע"מ ואח' (פורסם באתר נבו).

אלא שסבור אני שהאחריות של בעלות הדין קמה לא מכוח האמנה, אלא מכוח הפעולות הטרום חוזיות בינן לבין התובע.

לא לקחו בחשבון זמני איחורים

רשלנותן של חברת איבריה וחברת אל-על הינה בקביעת זמן מינימלי לטיסות המשך ל-45 דקות, שהוא זמן המעבר ממטוס למטוס, ולא לקחו בחשבון זמני איחורים, היכולים להיגרם מסיבות שונות ומשונות, ואיחורים מעין אלו אכן נגרמים כדבר שבשיגרה. ראיה לכך היה העובדה שחברות התעופה הגדילו את זמן המעבר לטיסות המשך ל-75 דקות.

איחורים או עיכובים שהם דבר יום ביומו בתובלה האוירית הבינלאומית

רשלנותה של חברת איסתא היא בכך שקבעה לתובע טיסת המשך בזמן המינימלי שמסרו לה חברות התעופה, ולא לקחה בחשבון זמני עיכובים אפשריים או איחורים אפשריים בהגעת טיסת אל-על למדריד, איחורים או עיכובים שהם דבר יום ביומו בתובלה האוירית הבינלאומית. התובעת כבעלת נסיון בתחום התובלה האוירית היתה צריכה לצפות זאת. הנתבעת לא העמידה את התובע על הסיכון בקביעת הזמן המינימלי לטיסת מעבר, שניתן היה לצפות אותו ללא כל קושי.

טוענת הנתבעת שטענה זו לא נטענה בכתבי הטענות של חברות התעופה, וטענה זו מהווה שינוי חזית. סבור אני שיש לדחות טענתה זו של הנתבעת, שכן סבור אני שטענה זו מקופלת וטמונה בטענות התובע בכתב התביעה ובנספחים לכתב התביעה.

הנזק בגין עיכוב הטיסה:

עלות כרטיס הטיסה:

התובע תובע את עלות כרטיס הטיסה בסך 6,792 ₪.

אינני סבור שהתובע זכאי לפיצוי זה, שכן בסופו של יום טס התובע מנתב"ג למדריד וממדריד לבואנוס איירס, כך שקיבל תמורה מלאה לכספו.

אמנם התובע הגיע לבואנוס איירס באיחור של יומיים, ונגרעו יומיים מטיולו בן 38 ימים, אך פיצוי בגין הפסד זה ייפסק במסגרת פיצוי בגין עגמת נפש.

עגמת נפש, פיצוי נאות:

התובע הפסיד יומיים מטיולו. כמו כן טולטל התובע קשות במשך היומיים בהם שהה במדריד בניגוד לרצונו.

סבור אני שפיצוי בסך 3,000 ₪ הינו פיצוי נאות בנסיבות הענין.

חלוקת האחריות:

מאחר ולכל אחת מהחברות נושאת בחלק מהרשלנות שגרמו לנזקיו של התובע, יש לחלק את האחריות ביניהן, כך שבסופו של יום תישא כל אחת מהן בשליש מנזקיו של התובע.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:

 

בתביעה קטנה 2205/06:

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:

1)      לשלם לתובע את הסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

2)      את הוצאות המשפט בסך 600 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בתביעה קטנה 2205.1/06:

אני מחייב את צד ג' (חב' איבריה) לשלם לנתבעת כדלקמן:

1)    את הסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

2)    את הוצאות המשפט בסך 400 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בתביעה קטנה 2205.2/05:

אני מחייב את צד ד' (חברת אל-על) לשלם לצד ג' (חברת איבריה) כדלקמן:

1)

2)         5129371

3)    54678313את הסך 1,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

4)    את הוצאות המשפט בסך 200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

 

5129371

54678313המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן בלשכתי היום כ"ד סיוון ה'תשס"ז – 10 ביוני 2007 בהעדר הצדדים.