Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק שירותי תעופה – פיצוי מוסכם במקרה של 'רישום יתר'

חוק שירותי תעופה

חוק שירותי תעופה מונה מספר מקרים בהם זכאי הנוסע לפיצוי כספי, וביניהם: פיצוי בגין איחור בטיסה, פיצוי בגין ביטול טיסה, פיצוי על עיכוב בטיסה וכד'. כל אחד מן המקרים הללו מעוגן בסעיף בחוק, המתייחס לסוגי הזכאות השונים הנובעים מן הנסיבות, וככלל, ראוי לציין כי סעיפים אלו אינם דורשים הוכחת נזק לשם הזכאות לפיצוי.

פיצוי על איחור בטיסה – מהן זכויות הנוסע על פי חוק שירותי תעופה?

למעשה, מספיק שטיסתו של הנוסע התעכבה ב-8 שעות ומעלה, בכדי להקנות לו זכאות לפיצוי כספי.

מאמר זה יתמקד במקרים המיוחדים של 'רישום יתר', בהם ישנו למעשה סירוב של אחד מגורמי התיירות החייבים בפיצוי –  מפעיל הטיסה ו\או המארגן (כהגדרתם בחוק שירותי תעופה) – להטיס את הנוסע המחזיק בידיו כרטיס טיסה תקף. בשונה מן המקרים שמנינו דלעיל, חוק שירותי תעופה, המוכר בשמו הנפוץ גם כ"חוק טיבי", מכתיב במקרים אלו שני מסלולי פיצוי מקבילים, כפי שיוסבר להלן.

הסעיף הרלוונטי בחוק טיבי במקרה של סירוב להטיס נוסע, הנו סעיף 5, הגורס כך:

(א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן;

(ב) נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מפעיל טיסה או מארגן שהציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי, והנוסע קיבל הצעה זו, רשאי להפחית במחצית את סכום הפיצוי הכספי שהנוסע זכאי לו.."

פיצוי על עיכוב בטיסה – מהן זכויות הנוסע לפיצוי כספי בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה?

ננסה לבאר מה אנו למדים מסעיף חשוב זה בחוק שירותי תעופה, שהנו כזכור, חוק פיצוי טיסות היחידי שמסדיר מקרים מן הסוג הזה. בשונה משאר סעיפי הפיצוי בחוק טיבי, לרבות בשל עיכוב בטיסה, ביטול טיסות, פיצוי על איחור בטיסה וכד', מציע לנו החוק לראשונה מסלול "פיצוי מוסכם".

תכליתו של סעיף זה, ככל הנראה בשל המורכבות ועוגמת הנפש הפוטנציאלית במקרים של סירוב להטסת נוסע, הנה, לדרבן את הצדדים להידברות והגעה להסכמות. יש לזכור כי הסכמה לכשעצמה, מאפשרת לצדדים טווח רחב יותר של רכיבי פיצוי, לרבות הנחות עתידיות, שדרוג בכרטיס הטיסה החלופי, פיצוי בשווי כסף ועוד.

מטרת החוק הנה לאפשר לצדדים ניסיון כן להתגבר על הפרת ההסכם החד צדדית והיסודית מטעם גורם התיירות, ולנסות לטכס פתרון מסוים למצוקתו של הנוסע, שנותר הלכה למעשה ללא אפשרות לטוס כמתוכנן. משמעות נוספת לכך, היא כי חוק שירותי תעופה מפנים את נוכחותו, וכלל הנראה את נחיצותו, של מנגנון רישום היתר בענף התיירות, ומבקש להתמודד עמו באופן מעט שונה מאשר שאר סעיפי הפיצוי. חוק טיבי אף מדרבן את גורם התיירות לעשות כן, ולפי בסעיף (ג) לחוק מאפשר לו (בתנאים מסוימים) להפחית עד כדי מחצית מסכום הפיצוי לו זכאי הצרכן.

חוק ביטול טיסות – חוק שירותי תעופה

כמו כן, החוק מותיר את ההחלטה, ולמעשה את כוח ההכרעה, בידיו של הנוסע – הוא ורק הוא יחליט האם לקבל בהסכמתו את סוג הפיצוי אותו הציע גורם התיירות. באם עשה כן הנוסע, הלכה למעשה מוותר הוא על סכומי כספים המגיעים לו. חוק שירותי תעופה יוצא מנקודת הנחה שבכך היטיב ההליך עם הנוסע והקנה לו חבילת פיצוי איכותית ותועלתית יותר מאשר סכומי הכסף שהיו מגיעים לו בהתאם להוראות החוק בלבד.

במסגרת ת"ק 21964-11-14 רוסו ואח' נגד הדקה ה-90 ואח', עלתה להכרעה השאלה: האם הוסכם בין הצדדים על פיצוי מוסכם, והאם מדובר בכזה העולה לכדי הוראות סעיף 5(א) לחוק שירותי תעופה? התובע, מר רוסו, טען כי כלל ההתנהלות שבין הצדדים, לאחר סירוב הנתבעת, חברת השטיח המעופף בע"מ, להטיסו – התקיימה כאשר ברור לצדדים כי התובע שומר לעצמו את הזכאות למלוא הפיצוי המגיע לו. הנתבעת טענה מנגד כי הדבר חוטא למציאות, וככלל, אילו הייתה סבורה באותו המועד בו התנהלו המגעים בין הצדדים כי הדבר נעשה מחוץ לגדר סעיף 5 לחוק טיבי, וודאי כי הייתה מעדיפה לשלם לתובע את סכומי הכסף המגיעים לו מראש, וכלל לא הייתה מנסה להגיע עמו להסכמה, שלגרסתה, התקבלה בין הצדדים ואף יושמה.

בבואו של בית המשפט להכריע בשאלה זו, הפנה כבוד השופט לעבר הנתבעת שאלה מהותית, ודרש לדעת, בהנחה כי לטעמה התקבלה הסכמה מפורשת בין הצדדים, מדוע זו לא תועדה והועלתה על כתב, לרבות הוספת חתימתו של התובע טרם הוצאתה אל הפועל. לדבריו של בית המשפט, הנתבעת הנה שחקנית חוזרת וותיקה בערכאות, וכחלק מכך, הנה מודעת להשלכות של היעדר מסמך שכזה, וככלל, היה עליה למנוע היווצרותה של מחלוקת מראש על-ידי פעולה פשוטה וקלה לביצוע. משלא עשתה כן, גרסתו של התובע עדיפה על בית המשפט.

לבסוף, נאצלה הנתבעת לקבל הכרעתו של בית המשפט, ושילמה לתובע את מלוא סכום הפיצוי הקבוע בחוק.