Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק שירותי תעופה – פיצויים לדוגמה

ביטול טיסות – מהן זכויות הנוסעים על פי חוק שירותי תעופה

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"), מציע מגוון אפשרויות פיצוי לנוסעים שחוו כשלים בקבלת שירותי הטיסה, כגון: ביטול טיסה, עיכוב טיסה, איחור טיסה וכד'. לא לחינם מכונה החוק בקרב העוסקים בדבר כ"חוק ביטול טיסות" – כיוון שמדובר, לכל הדעות, בחוק הראשון שהוסדר במדינת ישראל העוסק באופן ייעודי וישיר בנושאים הללו.

חוק שירותי תעופה מציע מספר רכיבי פיצוי, והכל בהתאם לסוג הנזק שנגרם לנוסע ולנסיבות הקונקרטיות של המקרה. בד בבד, מאפשר החוק גישה למסלול מקביל, בלתי תלוי – "פיצויים לדוגמה", וזאת עד לגובה של 10,350 ש"ח(!), ובזאת יעסוק מאמר זה.

עיכוב בטיסה פיצוי – ביטול טיסה

הסעיף רלוונטי העוסק בסוגיית "הפיצויים לדוגמה", הנו סעיף 11 לחוק שירותי תעופה, הגורס כלהלן:

"בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,350 שקלים חדשים, אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה:"

טרם נעמוד על המקרים השונים בהם בית המשפט עשוי להורות על חובת תשלום פיצויים לדוגמה, נתעכב מעט על ההדגשות שסומנו בשורות דלעיל:

"רשאי" – בשונה מרכיבי הפיצוי השונים הנזכרים לאורכו של חוק שירותי תעופה, להם זכאי הנוסע מן הרגע שנעשתה כלפיו הפרה המתוארת בלשון החוק, במקרה של תשלום פיצויים לדוגמה, מדובר בשאלה הנתונה כולה לשיקול דעתו של בית המשפט – הן לענין גובה הסכום והן לענין עצם התשלום עצמו.

"שהונפק לו כרטיס טיסה" – בדומה לתנאי הסף הנוגע לכלל רכיבי הפיצוי המתוארים בחוק שירותי תעופה, מבלי קשר האם מדובר בביטול טיסות, איחור טיסה, עיכוב טיסה וכד' – גם במקרה של דרישת פיצויים לדוגמה, על הנוסע, כתנאי קדם, להחזיק בידיו כרטיס טיסה כדין שהונפק לו מגורם התיירות.

"שאינם תלויים בנזק" – כלל יסוד וחשוב. נוסע המבקש כי בית המשפט יפסוק לזכותו פיצויים לדוגמה, בשונה מרכיבי פיצוי אחרים, ובדגש על דברי חקיקה נזיקיים, כלל אינו נדרש במקרה דנן להוכיח ו\או לנסות להוכיח כי נגרמו לו נזקים כלשהם. מדובר בפיצוי אשר מניעי החלתו שונים, כפי שיובהר בהמשך.

"בסכום שלא יעלה על 10,000 ש"ח" – תקרת הפיצוי המקסימלי שרשאי בית המשפט להורות, וזאת, לפי סעיף 11(ג) לחוק שירותי תעופה, וכדי שהוסבר דלעיל, בלא תלות בזכאותו של הנוסע לפיצויים נוספים המגיעים לו.

"ביודעין" – חוק שירותי תעופה דורש, כדי להקים זכאות לדרישת פיצויים לדוגמה, כי גורם התיירות אשר נהג לכאורה בניגוד להוראות החוק, עשה זאת ביודעין. החוק לא מבקש להשית פיצויים אלו על גורם תיירות תם-לב.

על פי חוק שירותי תעופה (חוק ביטול טיסות) באלו מקרים נוסע רשאי לדרוש תשלום פיצויים לדוגמה ?

  1. סעיף 11(א)(1) – עוסק באופן ישיר באי-מילוי החובות המוזכרות בחוק שירותי תעופה מצדם של גורמיי התיירות. כאמור, חוק שירותי תעופה מונה את גובה ואופי הפיצוי המגיע לנוסע שהתרחשה לגביו ההפרה. במידה וגורם התיירות החב בדין מסרב לשלם לנוסע את המגיע לו, חשוף הוא לתביעת פיצויים לדוגמה.

לצרכי בהירות הדברים: נניח שנוסע פלוני, אשר הונפק לו כרטיס טיסה כדין ועשה כל המוטל עליו בחוק (הגיע בזמן לשדה התעופה, עבר בדיקה ביטחונית וכד'), חווה עיכוב טיסה של מעל לשעתיים ופחות מחמש שעות. הסעיף הרלוונטי בחוק שירותי תעופה למקרה דנן הוא סעיף 7(א) – המורה כי נוסע זה (בכפוף לחריגים) זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן "מזון ומשקאות ושירותי תקשורת". במידה והגורמים הללו מסרבים, שלא בצדק וביודעין, להעניק לנוסע את המגיע לו, קמה לנוסע זכאות לפנות לבית המשפט ולבקש כי זה יורה על חובת פיצויים לדוגמה, בגובה של עד 10,350 ש"ח, כנגד הגורם הרלוונטי. הדבר דומה במקרים של ביטול טיסה לפי סעיף 6, סירוב להטיס נוסע לפי סעיף 5, איחור בטיסה לפי סעיף 7(ב) וכד'.

חריג: סעיף 11 מחריג את האפשרות לבקשת פיצויים לדוגמה בנוגע לסעיף 9(א), האוסר על מפעיל הטיסה או המארגן לבקש תשלום נוסף עבור העברת הנוסע למחלקה ברמה גבוהה יותר.

  1. בקריאת דברי ההסבר של החוק, ניתן ללמוד כי במקור, סעיף 11(א)(2) הנו תכליתו העיקרית של חקיקת סעיף 11 וקביעת מסלול של פיצויים לדוגמה. המחוקק הוטרד מאוד ממקרים של "טיסות פיקטיביות" – טיסות שמפורסמות ונמכרות טרם נתקבלו כלל האישורים הנדרשים לגביהן מן הרשויות, ופרסומן נובע מטעמים מסחריים כלכליים גרידא, וזאת חרף העובדה כי גורם התיירות המפרסם, יודע, בהסתברות גבוהה, כי יתכן בהחלט וכלל לא יתקבלו האישורים הנדרשים עבור טיסות אלו, והן תבוטלנה \ תדחנה בהתאם. בפועל, בפני הצרכן מוצג למראית עין, עיכוב טיסה, איחור טיסה, ביטול טיסה וכד', אך מאחורי הקלעים, מדובר לאמיתות של דברים בטיסה אשר מלכתחילה לא צפויה הייתה להמריא במועדה.

פיצוי על איחור בטיסה

המחוקק, ובוודאי ניתן להבין מדוע, סבור כי מדובר בהתנהגות מסחרית חסרת תום-לב, פסולה, שיש לנהוג עמה ביד קשה, בבחינת יקוב הדין את ההר. סביר להניח כי אילו יגיע תובע פוטנציאלי לבית המשפט, עם מקרה בו נמכרה לו "טיסה פיקטיבית", שלא נתקבלו עבורה האישורים המתאימים, והונפק לו עבורה כרטיס טיסה – כי בית המשפט יראה זאת בחומרה רבה ויפסוק עבור הנוסע סכומי כסף בלתי מבוטלים, וזאת מבלי תלות בסכומי הכסף המגיעים לו עבור ביטול טיסה \ איחור טיסה כאמור לעיל.

כמו כן, סעיף 11(ב) מונה את השיקולים שבית המשפט אמור לערב בהחלטותיו לפי סעיף 11:

  • אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו.
  • עידוד הנוסע למימוש זכויותיו.
  • היות ההפרה הפרה חוזית.
  • חומרת ההפרה ונסיבותיה.
  • שוויה הכספי של העסקה.

לסיכומם של דברים, כדאי ורצוי כי הנוסע יכיר את זכויותיו המנויים בחוק שירותי תעופה. כמו כן, על הנוסע לדעת כי במקרים של סירוב ו\או התנהגות בניגוד להוראות החוק מצד הגורם החייב בדין, ישנו בידיו מסלול פיצוי נוסף ונגיש, אשר חוקק מלכתחילה בכדי לעודד צרכנים כמותו להלין כנגד הגורמים הנוהגים בניגוד לדין.

לפיכך, אילו חווית כנוסע איחור טיסה, ביטול טיסה, עיכוב טיסה וכד', ובנוסף, לא הוענקו לך הזכויות המגיעות לך – יתכן וקיימת בידך, בנוסף לזכאותך שבדין בגין ההפרה עצמה, גם עילה לדרישת פיצויים לדוגמה עד לגובה של 10,350 ש"ח.