Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

חוק שירותי תעופה – באלו מקרים הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי על פי "חוק טיבי"?

אלו תנאים צריכים להתקיים על מנת שהנוסע יהיה זכאי לפיצוי כספי על ביטול טיסה?

מקרה מרתק הגיע לכותלי בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו, במהלכו עלה על המוקד סעיף 2(א) לחוק שירותי תעופה, המוכר לציבור גם כ"חוק טיבי".

במסגרת ת"ק 50167-09-14 אייל חן ואח' נ' איזי גו בע"מ ואח', הוגשה תובענה לבית המשפט בדרישה לפיצוי לפי חוק טיבי, וזאת כיוון שטיסת החזור של התובעת הוקדמה במספר שעות, 3 ימים בלבד טרם מועד יציאת החופשה אל הפועל. התביעה הוגשה כנגד סוכנות הנסיעות, חברת איזי גו, וכנגד מארגן הטיסה, חברת השטיח המעופף בע"מ.

בכתב התביעה, פורטת התובעת כי איבדה יום שלם מחופשתה, שהרי טיסת החזור אמורה הייתה להמריא מרודוס, יוון, בשעה 19:00 בערב, ובפועל, לאחר שני שנויים שבוצעו, המריאה בשעה 09:15 בבוקר. הדבר, לטענתה, גרם לה להפסד של יום חופשה כמעט מלא, ופגם בחופשתה כולה אותו תכננה זמן רב ושילמה עבורה במיטב כספה.

פיצוי על ביטול טיסה

יתרה מכך, לטענת התובעת, מעבר להפרה החוזית שזועקת את זעקת ההגינות, מדובר בהקדמה של למעלה מ-8 שעות, המחייבת פיצוי בהתאם לסעיף 8(ב) לחוק שירותי תעופה.

הנתבעת 1, חברת איזי גו, התנערה מכל אחריות בשל היותה סוכנות נסיעות בלבד. לטענה, ביצעה את מלאכתה נאמנה, ללא דופי, ומקור כל השינויים, בלי יוצא מן הכלל, הנו הנתבעת 2, מארגן הטיסה. לדידה, אין להשית עליה אחריות כלל וכלל, שכן האירוע כולו לא היה בשליטתה ולא נתון היה לצפייתה מראש, והיא שמשה, לכל היותר, כצינור המעביר מידע בין התובעת לנתבעת 2.

האם על פי חוק שירותי תעופה ביטול טיסה מזכה בפיצוי?

הנתבעת 2, חברת השטיח המעופף, העלתה טענה מקדמית שהפכה את היוצרות בתובענה זו. לגרסתה, סעיף 2(א) לחוק שירותי תעופה, מחייב, כתנאי סף לכניסה אל מתחם הזכאות להטבה ו\או פיצוי כלשהו – כי הצרכן יחזיק בידיו כרטיס טיסה לשעת הטיסה עליה מתבסס הצרכן בתביעתו. במקרה דנן, הונפקו לתובעת כרטיסי טיסה רק לאחר כלל השינויים שבוצעו בהזמנתה, ומשכך, לפי הוראות חוק טיבי, איננה זכאית לפיצוי.

התובעת ניסתה להערים על טענה זו, והציגה בפני בית המשפט את תדפיס דף ההזמנה בו מנויים שעות הטיסה המקוריות, וביקשה להסתמך עליו כ"כרטיס טיסה". נציג הנתבעת 2 מיהר והפנה את בית המשפט לסעיף 1, "הגדרות" לחוק שירותי תעופה, שמציין אחרת. כמו כן, טען האחרון, כי אף לפי ההיגיון הבריא, אין הנתבעת יכולה הייתה לדרוש מן המוביל האווירי לממש את זכאותה לטיסה באמצעות תדפיס זה, עובדה המרוקנת מתוכן כל ניסיון להציגו כ"כרטיס טיסה" לצורכי חוק טיבי.

האם קיימת לנוסע עילה חוזית כאשר הטיסה שלו מבוטלת באופן חד צדדי על ידי חברת התעופה ו/או המארגן?

בהתייחס לטענת התובעת הגורסת להפרה חוזית, הפנו שתי הנתבעות את בית המשפט לתנאי ההזמנה, המציינים מפורשות כי מדובר בטיסות שכר (צ'רטר), אשר באופיין, נתונות לשינויים בלתי צפויים. יתרה מכך, גם הפסיקה במספר מקרים קודמים, בהם דרשו תובעים פיצוי בגין איחור בטיסה ו\או פיצוי על עיכוב בטיסה – קבעה מפורשות כי בכל הקשור לטיסות צ'רטר, על הצרכן להבין כי מדובר ברכיב תיירות דינאמי הכולל בחובו סיכון מובנה לשינויים בלתי צפויים.

לצערה של התובעת, וחרף ניסיון עיקש של בית המשפט להביא את הצדדים לפשרה, עמדו הנתבעות על עמדתן בקשיחות, ובלית ברירה, נאלצה התובעת למשוך את תביעתה בכדי להימנע מתשלום הוצאות משפט.

התובעת ציינה בפני כבוד בית המשפט כי במצב החוקתי הקיים, הלכה למעשה, מצליחות חברות התיירות לחמוק מהוראות המחוקק על-ידי כרטוס מאוחר, בסמוך ליציאת החופשה – ובכך, מרוקנות מתוכן את תכליות חוק שירותי תעופה, ומותירות את הצרכן בלא תרופה מוכרת בדין לפיצוי על ביטול טיסה, עיכוב בטיסה וכד'. למעשה, משחוק שירותי תעופה הנו חוק פיצוי נוסעים היחידי שקיים כיום בדין הישראלי, נותר הצרכן באוזלת יד מול החברות הגדולות.

בית המשפט שמע את כלל טענותיה של התובעת באוזן קשבת והזדהה עם מצוקתה, אך הסביר לה כי הנו מוגבל לדין הקיים, ואת הדברים הללו, אף אם הנם דברי טעם, יש להפנות אל המחוקק ולא אל בית המשפט, שידיו במקרה זה קצרות מלהושיע.

לסיכום – אם ברצונכם ליהנות מן ההטבות ו\או הפיצוי שמוצע בחוק שירותי תעופה (חוק אחמד טיבי), תדאגו כי יכרטסו לכם כרטיסי הטיסה מוקדם ככל האפשר, שכן אחרת לא תהיו זכאים לפיצוי.