Your browser is out of date!

This website uses the latest web technologies so it requires an up-to-date, fast browser!
Try Firefox or Chrome!

האם חוק שרותי תעופה ("חוק טיבי") חל בגין מאורעות שמקורן במבצע "צוק איתן"?

מה קובע חוק שרותי תעופה בנוגע לביטול טיסות שאירעו במבצע "צוק איתן"?

מאז מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, הגיעו לכותלי בית המשפט לתביעות קטנות תביעות רבות שמקורן בנזקים שנוצרו עקב ביטולי הטיסות למדינת ישראל וממנה. כזכור, במהלך חודש יולי 14', נסגרו השמיים כמעט באופן מוחלט, כאשר רוב חברות התעופה הזרות (למעט בודדות), עצרו את פעילותן וסרבו לטוס למדינת ישראל וממנה.

ישראלים רבים שנפשו באותה העת, נדרשו להסתדר בכוחות עצמם, למצוא חלופות עצמאיות לטיסות חלופיות, לינה ומזון, כאשר בחלק מן המקרים, בשל הכאוס ששרר, לא זכו הנופשים לעזרה כלשהי מצד גורמיי התיירות השונים.

האם "ביטול טיסה" מזכה בפיצוי כספי על פי "חוק טיבי"?

במסגרת ת"ק 15775-01-15 אוברלנדר נ' אונור ואח', הגישו זוג נופשים תביעה כנגד חברת התעופה הטורקית, אונור איירליינס, וכנגד מארגן הטיסה. בכתב התביעה דורשים הזוג פיצוי כנגד הוצאות לינה ומזון שהוציאו במשך שלושה ימים בהם המתינו באוזלת יד לחידוש הטיסות ארצה.

לטענתם, בהפתעה מוחלטת, ביטלה חברת התעופה הטורקית את טיסת החזור, ונטשה אותם במדינה זרה, בזמן מלחמה, תוך גרימת עוגמת נפש רבה וסיוט מתמשך שאין כדוגמתו. טענות דומות הופנו כלפי מארגן הטיסה – חברת השטיח המעופף, בטענה שגם לה הייתה האחריות, לכל הפחות,  לדאוג לתובעים שנפשו מטעמה להסדרי לינה ראויים.

יש לציין, כי מדובר בגלגול שני של תובענה זו, כאשר בית המשפט התריע בתובעים בביקורם הראשון לתקן את כתב התביעה (שעמד על עשרות אלפים של שקלים) ולהפחית את עלות הפיצוי שדרשו, לכדי הסכומים ריאליים  שהוציאו לצרכי מחייתם בימים אלו בלבד.

האם חוק שירותי תעופה, המוכר בשם "חוק טיבי" חל במצב מלחמתי? 

חברת התעופה הטורקית טענה בכל תוקף להשפעת "כוח עליון", ולכל הפחות, לטענת ההגנה הקבועה בסעיף 6(ה)(1), כיוון שמדובר היה בנסיבות שאינן היו בשליטה ואינה הייתה יכולה לעשות מאומה מרגע שממשלת טורקיה הורתה על הפסקת הטיסות למדינת ישראל. כמו כן, מרגע שטענת ההגנה חלה, אין חברת התעופה חבה מול התובעים במאומה, לרבות שירותי סיוע, לינה וארוחות.

חברת השטיח המעופף טענה כי האחריות, רובצת לפתחה של חברת התעופה – מפני שהיא זו שביטלה את הטיסה, ובפירוש נכון של דבר המחוקק, פיצוי על ביטול טיסה, מושת ראשית על חברת התעופה, ורק לאחר מכן, במקרה שבו הדבר אינו מעשי, על מארגן הטיסה, אם בכלל.

בית המשפט הבהיר את עמדתו בדיון שנערך, וקבע כי על חברת התעופה לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה: 2,400 ש"ח בצירוף הוצאות משפט של 300 ש"ח.

לדידו של בית המשפט, ההגנה הניתנת לגורמי התיירות בסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה אינה רלוונטית לחובתם לדאוג לשירותי סיוע לנוסעים אשר טיסתם בוטלה – חובה שאינה תלוית נסיבות כלל וכלל – ותקפה גם במצבי מלחמה, לרבות מבצע "צוק איתן". גורמי התיירות יכולים ליהנות מהגנת חוק טיבי בכל הקשור לפיצויים מעבר להוצאות הכספים שנדרשו להם התובעים, לרבות: פיצויים לדוגמא, עוגמות נפש, הפסד ימי עבודה וכד', ובד בבד, הפיצוי על ביטול הטיסה הוא מפורש, וגורס כי בכל מקרה, יש להעניק לתובעים את התמיכה המגיעה להם, ומשלא נעשה כן, חלה החובה להשיב להם כספים אלו.

לסיכומם של דברים, במידה ונגרמו לכם נזקים עקב ביטול טיסות, עיכוב בטיסה, או שאתם מבקשים פיצוי על איחור בטיסה – הדבר אפשרי בהחלט, והנכם זכאים לכך, גם אם מדובר בנסיבות קיצוניות כגון מבצע צבאי או סגר אווירי. באותה הנשימה, עליכם לקחת בחשבון, שהפיצוי לפי חוק טיבי יהיה מוגבל, ויכלול רק את הסכומים שהוצאתם למחייתכם ולא מעבר לכך.